איך אנשים לא מתביישים להסתובב עם תינוקות וילדים קטנים כי כולם עכשיו יודעים שהם ה**יינו בשביל זה?

מה
לא

זה דרך הטבע מה יש להתבייש בזה

חח חשבתי על זה פעם אבל זה לא מבייש בשום צורה

חח גם אני חושבת על זה

חחח

אני לא רואה את זה ככה בשום צורה, מצטער..
תאמין לי אני מחכה לזה כול יום שעובר אני מחכה יותר להיות אבא וזה ירגיש לי רק כבוד כי הילד שלי זה אני בקטן. למה? כי בכול זאת אני זה שיגדל אותו ( כמובן עם אשתי העתידית בע"ה ) ולא, אני לא אובססיבי לעצמי או בעל ביטחון עצמי גבוה. למעשה, אני ההפך מזה. כשזה יקרה אני חושב שכול כך אני אוהב אותו ( אני מתייחס לכול הילדים שלי בע"ה ) שאני רק ארצה להשוויץ בו ולא להתבייש בו. אם אתבייש בו זה גם עלול להיות לו כבעיה.

אי אפשר להתבייש באושר הכי גדול שלך!! מניסיון!!
ההנאה שבדבר לטייל איתו ולראות אותו נותן יד לאחיו או מבקש ממני לשחק בגן משחקים ורואים לו אור בעיניים מהדברים הכי פשוטים!!!
אהבה שאין כמותה!!