תשובה אחת
הייתה התנגדות לשלטון הרומי ותסיסה משיחית:
גם אחרי החורבן ולמרות הניסיון של חכמי יבנה להגיע לשיתוף פעולה עם השלטון הרומי, פעלו בעם היהודי קבוצות בעלות תפיסה משיחית שקיוו לבנות את המקדש מחדש ולהסיר את עול השלטון הזר. בשנים שלפני מרד בר כוכבא יזמו קבוצות אלו שתי מרידות כנגד השלטון:
מרד התפוצות (117-115): התרחש במספר קהילות יהודיות מחוץ לארץ ישראל על רקע השעבוד לרומי והמתיחות בין היהודים לנוכרים בערים מעורבות.
פולמוס קיטוס: כינוי שנתנו חז"ל למהומות בהיקף מצומצם שהתרחשו באותה תקופה בארץ ישראל.
אירועים אלו עודדו את אווירת ההתנגדות ומתיחות הולכת וגוברת ביהודה. בתגובה למהומות תגברו הרומאים את כוחם הצבאי ביהודה ובכך הגבירו את המתיחות בינם לבין היהודים עוד יותר.
אנונימית