אני חייבת עזרה אני בדיכאון

חלק מהמורים מאשרים להיות בלי מצלמה פשוט תגידי שאת ניראת נורא ובקשר לזה שקמת מאוחר תגידי את האמת

שואל השאלה:
אנונימית את לא יודעת את ההמשך..

היי, את מקבלת עזרה מקצועית? לספר למורה שאת בדיכאון זה לא אמור להיות מביך, אם את מרגישה בנוח תספרי לה אני בטוחה שהיא יכולה להבין. אם את צריכה לדבר אני תמיד פה.

שואל השאלה:
אבל אני לא נכנסת בכלל

תסבירי למורה יפה שלא נעים לך לפתוח את המצלמה אני בטוחה שהיא תבין.
אני גם חא חושבת שזה לא נעים לא לפתוח אני המון פעמים לא פותחת למרות שכולם פותחות והמורה מבקשת ממני לפתוח אם לא בא לך את לא חייבת.

תגידי לה שאין לך מצב רוח טוב היום,היא תבין את לא צריכה לפרט,ואני תמיד פה אם את רוצה לדבר

שואל השאלה:
זה לא קשור להורים הם השלימו למזלי אבל זאת הייתה סיבה קטנה יש סיבה אחרת שאני מעדיפה לא להכנס אליה

היי יקרה
נשמע שאת מתמודדות עם רגשות ממש קשים של דכדוך, שגורמים לך לשקוע אל תוך עצבות נוראית...
ממה שכתבת נראה שמה שאת חווה גורם לשיבוש של שגרת חייך, לעייפות נוראית וקושי בלהסביר את עצמך ואת מה שעובר עליך.
משערת כמה בלתי נסבלת התחושה שבפנים בתוך נפשך את חווה התפוררות כל כך גדולה ומאיימת, אך כלפי חוץ אין לך דרך או רצון להסביר מה עובר עליך ואין לך יכולת להעמיד פנים... ממש כמו לעמוד על הבמה לחייך ולשחק את תפקיד חייך, וכאשר האורות נכבים והווילון מוסט, את נופלת אל תוך הייאוש וחוסר האונים העצומים וצריכה להתמודד מול המצב האמיתי, זה שרק את יודעת עליו, שרק את חווה אותו בפנים בתוך ליבך...
נראה שבכל הבלאגן הזה שאת מתמודדות מולו בתוך ליבך, את צריכה להיות מוטרדת גם בדברים אחרים מסביב כמו להסביר מדוע את נעדרת משיעורים בזום, מה יגידו הורייך אם ידעו על כך, האם מורתך תכעס גם היא שאת נעלמת... מתארת לעצמי כמה תשושה את מההתמודדות הזו, כמה עומס יש על ילדה שבסה"כ בת 12, וצריכה לדאוג לדברים אחרים ולא להתמודד מול רגשות קשים וכואבים כל כך...
יקרה, שומעת עד כמה שבורה את, וכמה הדמעות שזולגות מקשות על שינתך. אולי כדאי בכל זאת להסביר למורה שלך על מה שעובר עליך- את לא חייבת לפרט לה מה הסיבה לתחושות שאת חווה אבל כן להסביר לה אולי שאת עוברת תקופה קשה מאוד ומטלטלת נורא ושאת זקוקה להבנה, להקשבה... המורה שלך כנראה תבין, ולא תכעס אם תדע מה הסיבה האמיתית שאת לא מצליחה לקום בבוקר ולא בגלל שאת רוצה סתם לישון עוד קצת, אלא כי כל יום ולייל את מתמודדת מול בלבול וייאוש כבדים נורא. היא תוכל לנסות לסייע לך...
האם תוכלי לדבר עם מישהו נוסף? אולי חברה טובה שתהיה לך אוזן קשבת, או קרוב משפחה אחר שיעזור לך לספר להוריך מה עובר עליך... גם אם הם מתמודדים בעצמם מול קשיים ומלחמות שלהם, את הילדה כאן, והם צרכים להגן עליך ולדאוג לך ולא להפך...
אני רוצה להזמין אותך גם אלינו לעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת בה אני מתנדבת
לנו בסה"ר יש צ'אט ייחודי בו ניתן לדבר בשיחה של שעה עם אחד מהמתנדבים שלנו, להתייעץ, לפרוק ולקבל כתף תומכת...
הצ'אט שלנו פועל בימים
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00
מזמינה אותך יקרה לכתוב לנו בשעות פעילות הצ'אט, ומתנדב\ת שלנו ישמח להעניק לך תמיכה, הקשבה ואולי אפילו להתייעץ ולחשוב יחד על דרכי התמודדות.
אל תשארי לבד עם התחושות הללו, אנחנו כאן בשבילך.
שלך, מתנדבת מסה"ר.

איך את בדיכאון בכלל? עשית בדיקה? משהו?
אל תגידי שאת סתם בדיכאון, את לא יודעת מה זה להיות בדיכאון. (אני אומרת בתור אחת שהייתה פעם בדיכאון.)

אז אל תחייכי, העניינים שלך ולמה את לא מחייכת זה לא עניינם וגם אם הם שואלים את לא חייבת לענות,יהיה בסדר...

את עצובה לא בדיכאון את לא יודעת מה זה דיכאון כדי להשתמש בזה ודבר שני זה נורמאלי לפעמים שהורים רבים