אני חייבת לפרוק. זה ממש ארוך אז אני ממש אעריך אם מישהו יקרא ויגיב..

שואל השאלה:
המשך -
אני די בטוחה שאני א מינית כלומר נגעלת מלקיים יחסי מין, ומי ירצה לצאת עם בחורה כזאת ? אני כל הזמן חושבת יותר מידי וכל הזמן חושבת על דברים חרא שקרו לי ועל אנשים שפעם היו בחיים שלי ועכשיו הם לא ונמאס לי כבר. עברתי בריונות על ידי אותה בחורה בגלל ריב מפגר במשך חמש שנים וקשה לי לשכוח מזה. קשה לי גם לשכוח מהבחור שחיבבתי כל התיכון למרות שלא ראיתי אותו כבר שנים. קשה לי לשכוח מהחברות מהצבא וממה שעברנו ביחד, וממה שעברתי עם אנשים אחרים מהצבא, אני מתגעגעת לזה. קשה לי גם לשכוח מזה שלפני כמה שנים, בתחילת התיכון, ניתקתי קשר עם החברה הכי טובה שלי אחרי שהיינו חברות הכי טובות מכיתה ו' בערך. עברתי די הרבה דיכאונות בחיים, אני מגדירה את עצמי כבן אדם לא יציב נפשית בכלל. אני מבטיחה לכם שכמות הלילות שבכיתי בהן גדולה בהרבה מכמות הרגעים שחייכתי חיוך אמיתי. אני מרגישה ריקנות, שאין לחיים משמעות, שבחיים אני לא אהיה מאושרת. אני פשוט גוש של כישלון. לא יודעת מה לעשות עם עצמי כבר. אני יודעת שלכולם יש קצת תקופות לא טובות בחיים אבל אני מרגישה שלי יש קצת תקופות טובות, ושהרוב רעות. אני באמת לא רואה איך החיים שלי יכולים להשתפר, אני מרגישה שאני אסבול כל החיים. רוב האנשים סבבה עם החיים שלהם, אני לא זוכרת מתי הרגשתי סבבה עם החיים שלי. איך ממשיכים מכאן ? מה לעשות ? אני כבר מיואשת ומתוסכלת מעצמי, ומהעבר, ומההווה ומהעתיד שלי.

זאת רק הצעה שלי, את לא חייבת להקשיב לי אבל את יכולה לפנות לפסיכולוג/ית.

א. את כן תהיי מאושרת.
ב. רוב האנשים ממש לא סבבה עם החיים שלהם, זה משהו שבונים עם הזמן.
ג. לא חייב לעבוד בעבודה שקשורה למתמטיקה בשביל שכר גבוה.
ד. מציעה לך לדבר עם מישהו מקצועי.

קראתי הכל
אני ממש מבין אותך
מכירה אתר בשם כמוני? תנסי להכנס לשם אולי זה יעזור קצת
ובכל אופן כדאי שתבקשי עזרה

היי, נשמע כמו מצב קשה אבל את יותר ממסוגלת לעבור אותו. את צריכה לתפוס את העולם בצורה קצת יותר חיובית ולנסות לדבר עם אנשים שאת לא מכירה ואז להכיר אותם קצת יותר מקרוב. זה יכול לעזור לך בעניין החברתי. בקשר למתמטיקה - לא לכל עבודה עם שכר גבוה צריך לשלוט במתמטיקה ועם קצת חיפוש אני בטוח שתמצאי משהו. תתחילי גם למצוא דברים חדשים שאת אוהבת וזה יסיח אותך ממה שהיה בעבר.
תתמקדי בהווה ובעתיד כי העבר קרה והוא לא משנה יותר, את מסוגלת לעבור את זה!

את רק בת 21 כל החיים עוד לפנייך.
את יכולה להשתנות ולעשות מה שבא לך, לא כל העבודות מצריכות מתמטיקה. תמצאי משהו שאת אוהבת ותתחילי לעבוד בו, בעבודה כבר תכירי חברים ואולי גם חבר לכי תדעי. כל הקשרים בסוף נגמרים ככה זה מסתיים צבא החברים נשארים בצבא פשוט ממשיכים ומוצאים חברים אחרים.

עלמתי הנכבדת אני ממש מבין אותך ודבר שני עם גבר רוצה להיות איתך רק בשביל יחסי מין שיתבייש עם הוא איתך הוא צריך להיות איתך עם אהבה וללא תנאים ואם תרצי להמשיך לדבר אשמח שתשלחי פרטי אני מאוד אשמח להמשיךף לשוחח עימך

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם ❤

היי תקשיבי,קראתי הכל ואני באמת חושבת שלא מגיע לך כל הרוע הזה וזה בסדר ❤ אנשים לא מושלמים כי הם לא מלאכים ובגלל זה הם עושים טעויות אבל הם עושים טעויות כדי ללמוד ואחר כך לתקן אותם❤ לדעתי קודם כל את צריכה לשחרר מהעבר ולצעוד לעתיד שלך לשאיפות שלך,למטרות שלך לדאוג ולחשוב על עצמך על הדברים שאת אוהבת לעשות לפתח תחביבים ואם את לא מרוצה מהיופי שלך שתדעי שזה לא הכל בחיים אבל את יכולה להציב לך מטרות שתשקיעי בעצמך ואני באמת מתכוונת לעצמך הפנימית וגם החיצונית תנסי להתגבר על הביישנות כי היא מביאה אותך לכישלונות שלך (גם אני הייתי ביישנית נורא..) וגם זה עדיין לא מאוחר מידי לתקן את רק בת 21 זה גיל נורא צעיר בהצלחה❤

זאת תשובה קצת מעצבנת אבל לדעתי היא הכי נכונה ויעילה.
תשני גישה.
כמו במבחנים של בית ספר גם בחיים הבנת הבעיה מהווה לפחות 80% מהפיתרון.
את יודעת מה הבעיות שלך וזה מעולה את כבר בחצי הדרך לפתור אותם, שבי בבית תעשי טבלה בצד אחד תכתבי את הבעיות בצורה פשוטה ואז בצד השני תכתבי פתרונות שאת יכולה לעשות בצורה פרקטית ויעילה.
בנוסף אני ממליצה לך לילמוד, לא תואר אלא תחומי עיניין נוספים בחיים ולקרוא ולהעשיר את הידע שלך וגם להשקיע את הזמן בקריאת ספרים, לא בהכרח עם עלילה אלא יותר עיוניים כמו "אבא עשיר אבא עני" "הרשימה" "תכלס" וכו
הם יעזרו לך המון.
ועכשיו כשאין לך חברה יש לך המון זמן להשקיע בעצמך וללמוד לאהוב ולהאמין בעצמך ובמי שאת!
ואני גם ממליצה לך להיכנס לאתר של רשות התעסוקה יש שם המון קורסים דיגטליים בחינם אולי את תמצאי שם כאלו שמעניינים אותך ותוכלי לדעת קצת מה הכיוון שלך.
בכללי את מוזמנת לפרטי אפשר לדבר ולהכיר אני אשמח להיות חברה שלך בטוחה שאת אישה מדהימה.
תשחררי מהרחמים העצמיים והקורבנות ומאמונות מגבילות.
תני לעצמך כנפיים ❤

ואו אוקי קודם כול אני באמת ממש מצטערת לשמוע על כול זה אבל את חייבת להבין החיים לא נגמרו הכול באמת עוד פתוח אז תקומי תצאי מהדיכאון למרות שאני יודעת כמה קשה זה ותנסי למצא מה עושה לך טוב אני ממש מבינה אותך ומזדהה בעינין החברות והקשרים רוב שנות הבית ספר שלי הייתי לבד אני לא מכירה אותך אבל אני בטוחה שיש אנשים שישמחו להיות איתך למרות הכול את לא גוש של כישלון למעשה אני בטוחה שאת ההפך ומתמתיקה זה לא כזה חשוב גם אני גרועה במתמתיקה ואמא שלי בכלל לא עברה בגרות ויש לה שני תארים ועבודה מכובדת עם כסף אז אל תדאגי אני גם ממליצה לך לדבר עם מישהו מקצועי אולי יכולו לעזור לך מקווה שעזרתי ובאמת המון בהצלחה

אני יותר צעיר ממך בהרבה, אז אני לא בטוח שתרצי לשמוע את העצה שלי, אבל בכל זאת- את רשמת רק דברים רעים. תנסי להסתכל על הדברים הטובים, כי אין אחד שאין לו דברים טובים בחיים.
ונראה לי שכדאי לך גם ללכת למישהו מקצועי

הבן אדם היחיד שתאכלס יכול לעזור לך הוא עצמך.
זה לא עושה לך טוב לחשוב על העבר?
תפסיקי.
אני יודעת שזה קשה אבל תמצאי דרך, זה הצעד הראשון שלך לאושר.
את צריכה למצוא משהו שיותר מעניין מהעבר.
תמצאי בך כישרון, אפילו אם הוא קטן.
למשל, אם את אוהבת לשיר לכי לפיתוח קול ותפתחי את הכישרון הזה.
אם אהבת להתאמן תחזרי להתאמן.
אם את אוהבת לקרוא ספרים תקראי ספרים.
אם את אוהבת לצייר תציירי.
תעשי כל דבר שעושה לך טוב.
יש המון דברים שנראים לנו חסרי משמעות לפעמים כמו השמיים, הפרחים והטבע אבל בתקופה הזאת אני מסתכלת עליהם הרבה יותר ומעריכה את היכולת שלי לראות את כל הדברים היפים האלה.
זה לא בגלל ש"יש אנשים שאין להם" זה בגלל שלנו יש.
תסתכלי על דברים שיש, דברים שאת יכולה לשנות לטובה באורח החיים שלך.
אל תסתכלי על הדברים הרעים.
אני בטוחה שאי אפשר להכניס את הרוע בחיים של אף אדם לתוך תיאור של שאלה.
את לא לבד בזה, פעם ראשונה שלי באתר עשיתי בדיוק אותו הדבר, כתבתי כאן שאלה על כל הסבל בחיים שלי.
את יודעת מזה עשה? זה רק גרם לי להיות עצובה יותר.
לך יש את הכוח להסתכל על הטוב בחיים,
אני לא יכולה לגרום לך לעשות את זה, זה חייב לבוא מימך.
בבקשה תכתבי פה דברים טובים שקרו לך, תזכרי שכל הדברים שעברת יגרמו לך להפיק לקחים וללמוד להתמודד עם סיטואציות כאלה בצורה יותר טובה.
אני מחשיבה את הדברים הרעים שקרו לי כמשהו טוב כי הם גרמו לי לעזור לאחרים ולעזור לעצמי.
עכשיו אני גם עוברת בעיה חברתית אז אני שוקלת לעבור בית ספר כדי לפתור את הבעיה.
תמיד יש פיתרון, את צריכה לתפוס אומץ, את תמיד יכולה להכיר אנשים חדשים.
קפצי על כל הזדמנות ותיצרי לעצמך הזדמנויות.

אני מאוד מבינה אותך ואני לא חושבת שהאנשים האלו לא רצו אותך את פשוט חושבת יותר מידי כמו שאת אומרת ויש לך חרדה חברתית את יוצרת מציאות שבה את דחויה. אנשים מחפשים שיבואו אליהם ואם את לא עושה צעדים איך הם יעשו? קשר זה לא משהו שקורה בשניה. לדעתי תלכי לטיפול dbt תקראי על זה זה טיפול על חרדות וקושי בויסות הרגשי נשמע שיש לך לפי מה שאת מתארת בהצלחה אף אחד לא יאמין בך אם לא את

קראתי הכל והכל אפשר לסכם בדבר אחד: בעיית תקשורת
אם אני לא טועה ממה שהבנתי קשה לך להתחבר ולתקשר עם אנשים כך שהם לא מתקרבים אלייך.
אז אני אגיד לך משהו... אני בת 13. עדיין לא 21. ואין לי חברות.
יש לי בעיות תקשורת עם אנשים מה שגורם להם להתרחק ממני באופן טבעי...
אבל העצה שלי ואת לא חייבת לקחת אותה בשום אופן אם לא בא לך זה שני דברים:
ללכת לפסיכולוגית- לי אישית זה עזר מאוד ותמיד אהבתי ללכת ולפרוק
וגם לכתוב לך יומן, תפרקי שם הכל ותפתחי עם עצמך דף חדש.
אולי זה ירגיש בהתחלה טיפשי אבל זה עוזר...
ואני חושבת שגבר שירצה להיות איתך בידיעה שאת לא אוהבת את כל היחסי מין הוא גבר לכל החיים, שירצה אותך לא בשביל הגוף שלך או לא בשביל לשכב איתך.
תחשבי על היתרונות בחיים וככה תרגישי יותר טוב.
שוב אני בת 13 ככה שאין לי ניסיון כלכך בחיים אבל בכל מקרה ביקשת עזרה אז ניסיתי לעזור

היי יקרה.. היי זה מובן להרגיש כזה תסכול.. ואת יודעת יותר טוב מכולם עד כמה הכל מפריע וחונק אותך.. נופל עלייך ומתרסק וגורם לך להרגיש האשמה.. אבל בכנות.. את לא גרועה כמו שאת חושבת שאת. עכשיו, נכון, אולי אני לא מכירה אותך באופן אישי.. אבל אני לא פחות מבטוחה שאת נהדרת.
אולי חלק מהדברים שאני אגיד עכשיו ישמעו לך זרים.. בלתי אפשריים להיות קיימים, ואולי לפחות במצבך האישי.. אבל תאמיני לי.. דברים תמיד יכולים להפתיע, להשתנות.. לכל דבר יש פעם ראשונה, לכל תחושה וכל רגע.. וזה בסדר. דברים יגיעו בזמנם. מתי? אי אפשר לדעת.. אך עד אז, וגם אז, תדאגי לעצמך יקירה. חזקי, חבקי, תעודדי, תשמרי על עצמך.. את החברה הראשונה שאי פעם השגת.. ועד כמה שזה נשמע קיטשי ונדוש.. זה נכון. את שם בשביל עצמך, את צריכה להיות.. וזה הדבר הכי אדיר בעולם שיש לך אותך. זה נהדר.. את נהדרת. לא פחות מכך.
אז אתחיל בך קודם כל, בלדאוג לעצמך. סתם שתדעי, בשביל להשיג משכורת מכובדת, לאו דווקא צריך מתמטיקה ברמה גבוהה. יש הרבה דברים שצריך מעבר לזה.. רק מצאי מה שאת מרגישה אליו חיבור יותר.. כי זה סבל להיות במקום שאת לא מרגישה בו שאת ממצאת את עצמך.. ואת לא צריכה לחיות באותו סבל וייאוש..
את שווה. שווה הכל. שווה יחס חם, שווה חיים שלווים, שווה כל נשימה וכל רגע.
אני יודעת עד כמה יחסים אנושיים וחברתיים יכולים להרגיש כל כך מלחיצים, מתישים וכבדים על נפש.. אבל היי, קחי דברים בקצב שלך.. לאט לאט.. עזרי לעצמך בכל רגע - בין אם זה לדבר עם מישהו, למצוא עבודה, לעשות שיחת טלפון או פשוט לברך לשלום.. כל דבר, עשי בקצב שלך, כלומר, עשי את הצעדים שלך ובכל צעד היי עדינה ואמפתית כלפי עצמך.. אין סיבה להיות קשה כלפי עצמך, הרי זה לא יעזור לך להרגיש טוב יותר או לעשות את הדברים בלב יותר שלם. אז תהיי נחמדה אל עצמך..
בנוגע לחברים.. חברי אמת יבואו, אמנם ברגעים הכי לא צפויים אבל זה יהיה שווה הכל. ואם היו אנשים מהעבר שעשו לך טוב, מדוע לא ליצור איתם קשר מחודש? לראות ואולי הטוב לא נוצר רק אצלך.. ואני מאמינה שעשית טוב להמון, מבלי אפילו לדעת או לשים לב. ואני יודעת עד כמה לפגוש אנשים חדשים ולתת להם להיכנס לתוך החיים שלך זה משהו לא פשוט.. וזה לא אמור להיות פשוט. זה בסדר שגם פה, תיקחי את הדברים בקצב שלך.. אבל אני רק רוצה לומר לך, שיהיו האנשים שיחכו כמה זמן שתצטרכי.. כי יהיו אלו שיבינו. וזה יכול להיות בכל מקום.. עבודה, בילוי, פגישה אקראית ברחוב וגם באינטרנט - שלמרות כל הסטיגמות יש שם אנשים נפלאים, רק צריך להיות זהירים. (:
פשוט צריך לנסות.. ועם כל הקושי.. לנסות ולנסות.. בדרך שאת מרגישה בה יותר נוח.. אבל זה גם נכון, צריך לדעת לצאת ולהעז.. להבין שגם בחוץ יכול להיות בסדר ונוחיות יכולה לגדול ולהימצא בעוד כל כך הרבה מקומות.
תחושה של חרטה זה משהו מובן לחלוטין.. אבל שום כמות של חרטה לא יכולה לשנות את העבר כמו ששום כמות של חרדה לא יכולה לשנות את העתיד.. מה שאת כן יכולה לעשות.. זה לשנות. לגדול מזה. יש כל כך הרבה דברים שאת יכולה לעשות ולחוות, גם אם בתיכון עוד לא עשית. עם כל מי שקרוב אלייך, אני בטוחה שתמצאי מי שירצה להצטרף אלייך.. וגם אם תהיי רק עם עצמך, מה רע? את יכולה להשיג כל כך הרבה גם כשאת רק עם עצמך.. וזה בסדר לגמרי. אין בזה בושה. ואפילו, זה מלא בחוזקה. רק צריך לזכור שבאותם הרגעים, גם כשאת עם עצמך, אינך בהכרח בודדה.. כי לעולם לא תהיי לבדך.. תמיד תהיי מוקפת בכל נפש חיה, של ציפור ושל פרח, קרני השמש ילטפו אותך והרוח תחבק אותך. ואלו אותם הדברים הקטנים שיכולים לנחם, להגן ולתת לתך ולו מעט מן האושר בלי שום תמורה.. בלי שום פגיעה נגררת.. שהרי זה מובן שלקנות משהו תמיד יכול לשמח אותך וזה בהחלט טוב, אבל לא כשאתה פוגע בעצמך ובפרנסה שלך בכך.. ואולי זה טיול בטבע שיביא נחת לליבך, שיר שיבין את נפשך, ישיבה שקטה באזור חביב בו אפשר לראות הכל כמו הסרט האישי שלך, חיבוק חם מקרוב, מחיה ואפילו מכרית רכה.. כי חיבוק הוא תמיד שם עבורך..
ואם את א-מינית אין שום רע בכך. להיפך, את מדהימה, יקרה, שווה ומושלמת כפי שאת. הייתי מציעה לך לדבר עם א-מיניים, עם אנשים שיכולים להבין אותך באופן הכי עמוק שיש כי הם חווים זאת בעצמם.. ותמצאי את אותו המקום המבין והמכיל.. עם עצות, טיפים וכל אוזן קשבת. אז מי ירצה בחורה כמוך? האדם שיבין מהי אהבה אמיתית ועד כמה הוא בר מזל שזכה בך. בין אם א-מיני בעצמו או לא, אותו אדם יבין שאת חשובה יותר מכל דבר.. ותאמיני לי, גם אם נדירים אותם האנשים, יש כאלו שיחסי מין זה לא הכלל עבורם.
והכל קשה, אני מבינה.. והכל כואב ומאכזב.. אבל לא את.
ואולי זה הזמן לדבר עם איש מקצוע? יש המון אנשי מקצוע שעושים עבודתם נאמנה, בכנות ורצון אמיתי לסייע.. בין פסיכולוג או לגשת לקו חם או אתר סיוע שאמנם לא מחליפים איש מקצוע, אך בהחלט שם כדי להגיש לך כל סיוע.
זה יכול לתת לך כל כך הרבה כלים, דרכים שמעולם לא חשבתם עליהם.. על איך להתמודד עם הדברים.. וחיזוק.. הבנה שיש דברים שהם לא בסדר, אבל הם לא את.
וההווה? שלך כחומר ביד ביוצר. אז אולי להסתכל על העתיד מכניס היישר לחרדה.. כי הרי זה כה גדול.. וכל כך חסר שליטה.. אבל אולי זה גם הרגע לנסות ולשחרר מאותה רדיפה על שליטה.. כי הרי היא זאת שמכניסה עוד יותר לאותו לחץ אפל וסבוך. ושוב, אני יודעת שזה לא פשוט.. אבל שום צעד אינו פשוט.. אבל יכול להוביל אזור חדש, שההתמודדות איתו הרבה פשוטה מההתמודדות כרגע. כל צעד שלך, בדרך שלך, שאף אחד אינו יכול להשתוות אליה מעולם, הוא צעד חשוב, ייחודי לך.. וכל מכשול.. כל הצלחה, גם אם הקטנה ביותר.. הם אלו שבונים אותך.. מפילים, מרימים, גורמים לחשוב.. אבל כל צעד, לא משנה מה גודלו, תהיי גאה בעצמך על שעשית אותו. כי הוא אינו פשוט או מובן מאליו. גם אם אותו צעד זה לצאת מהמיטה או מהבית.. עשית זאת.
וזה בסדר להתמקד כרגע, ביום הזה.. או בשעה הקרובה.. לקחת אותם לעצמך.. לדאוג בהם לך.. לעשות משהו, וכל דבר, שיביא לך עוד תקווה.. אפילו אם קטנה.. כי כמו אותם רגעים טובים, שאולי לא משתווים בכמותם לרגעים הרעים.. לא אומר שמשמעותם קטנה.. בכל דבר שיהיה, העיקר שתרצי זאת. בין אם כוס תה, סדרה אהובה, פלייליסט של כל השירים הכי טובים שלך, מאכל טעים ומשחק להעביר את הזמן.. דעי שכל עוד את נושמת, עשית זאת. וכל דבר שעשית עבור עצמך, רק מראה עד כמה את חזקה.. יותר מכל שדה, תקופה רעה, מחשבה נוראית ורגע כואב.
ואם תרצי אני כאן, לכל דבר..
את מסוגלת יקירה.. ודעי, שימים טובים יותר יגיעו.. הם תמיד שם, עבורך. עם כל חלום ומטרה, שמחזקים אותך.. ומזכירים לך את הדרך הארוכה שכבר עשית.. הדרך מלאת הכבוד.

שואל השאלה:
תודה ❤❤

לי אף פעם לא היו חברים אז... את צריכה להגיד תודה אני מניחה

היי אנונימית,

מתארת לעצמי כמה זה מבאס להרגיש בודדה בעולם... נדמה שלאורך השנים צברת חוויות חברתיות שהשאירו אותך פגועה ועצובה אם זה ע"י הבחור שחיבבת בתיכון, אם זה החברות בצבא ואם זה ע"י הסביבה שהייתה לך בתיכון. נשמע שאת מרגישה לא שייכת הן בסביבה המשפחתית והן בחברויות שהקיפו אותך לאורך השנים. נראה שאת מרגישה דחויה על ידי הסובבים אותך וסביר שזה מה שגורם לך להפוך למנותקת מהם.

מדברייך עולה שאת פוחדת מהעתיד לבוא... נדמה שהוא מעלה בך מחשבות ותהיות רבות, וייתכן שאלו מלחיצות ומבהילות אותך. נשמע שאת דואגת מהעתיד שלך בתחומים השונים זוגיים, משפחתיים, חברתיים וכלכליים. סביר שהדאגה הזו גורמת לך לביקורת עצמית מרובה ונראה שגם לתחושת נחיתות. נדמה לי שאת מרגישה חרטה ופספוס בקשר להתנהלות בתיכון ובקשר להתנהלות של המשפחה שלך... נשמע שהיית רוצה להחזיר את השעון אחורה ולשנות חלק מהבחירות שאת ומשפחתך עשיתם.

נשמע שאת כמהה לסביבה תומכת ואוהבת, כזו שתהיה שם עבורך, תרים לך את המצב רוח ותגאל אותך מהריקנות שכנראה אוכלת אותך מבפנים. נדמה שאת מיואשת מהמצב ושהיית רוצה, מבחינתך, למצוא את תרופת הקסם שתסיים את הסבל שנשמע שאת חשה ותגרום לך לשנות את היחס שבין בכי לחיוך. יקירה, אני רוצה להזמין אותך לבוא אלינו לאתר סה"ר סיוע והקשבת ברשת. באתר יש צ'אט פרטי ואנונימי בו תוכלי להמשיך ולפרוק את שעל ליבך, לקבל אוזן קשבת וסביבה תומכת אליה נדמה שאת זקוקה, להתייעץ בנוגע לדרכים להתמודדות ובתקווה לצאת מהבדידות ולו למספר רגעים. הצ'אט פועל בימים א'-ה' בין השעות 10:00-00:00, ביום שישי בין השעות 08:00-13:00 ובמוצ"ש בין השעות 21:00-00:00.

מחכים לך...

שלך,

מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת.

שואל השאלה:
^ תיארת אותי ואת המחשבות שלי ממש מעולה.. אני כנראה אכנס לאתר, תודה רבה :)