כמה ילדים תרצו כשתהיו הורים? כמה בנים וכמה בנות?

אמן 3

ארבעה חמישה
ומה שיגיע יגיע בן או בת לא משנה

3

2 או בכלל לא, בן ובת

2
בן ובת או בן ובן לא משנה לי
העיקר שיהיה לפחות בן אחד

2 בן ובת או בכלל לא.
ואולי צאנס קטן שאני יאמץ במקום

2 בן ובת

1-2 אולי 3. המין לא משנה לי.
אולי לא ביולוגיים תלוי מה יהיה

שואל השאלה:
הייתם רוצים לאמץ?

^אני אאמץ כי אני הומו
אבל פונדקאות זאת אופציה (לא בישראל)

3 ילדים
2 בנים ובת

3
שני בנים ובת

שואל השאלה:
סתם כדי לשתף אני רוצה 3 ילדים שתי בנות ובן אבל תכלס מה שייצא ייצא אני אהיה שמחה עם כל מצב

קודם שאני אמצא מישהו שיסבול אותי ואז אני אחשוב על כמה ילדים אני רוצה

את האמת שאין לי מושג איל מגדלים ילדים חחח
אבל בטח בעתיד הייתי רוצה 2 ילדים ובת אחת אף פעם לא היה לי אח :((

מה שה יביא זה מה שיהיה
וכן אני רוצה לאמץ

4 גג
לא משנה לי המין.
אבל אבל אני יודעת איך יקראו להם אפ הם יהיו בנות או בנים חהחהחהח

או 3 או 4 ושיהיה מגוון מבחינת מין חחח

3 בנים
ובת אחת אבל לא חובה

באלי לאמץ שני אפריקאים שני תיאלנדים בריזלאי אחד וסינית אחת

3
שני בנים בת אחת

2 ולאמץ 1

3-5

אני יאמץ בתור התחלה
ולא יודעת..לא נראלי שאני צריכה לחשוב על זה עכשיו אני עוד צעירה

4 לא פחות ולא יותר

אפס

2
בן ובת
רוצה שהבן יוולד קודם כדי שיוכל להגן על הבת

מצד אחד בא לי שיהיו לי ילדים, כרגע נראה לי שאני רוצה 2. אבל אני לא רוצה ללדת, כאילו בכללי אני לא רוצה את התהליך של ההריון, יכול להיות שזה ישתנה יכול להיות שלא. בכללי אני חושבת על לאמץ. יכול להיות שתהיה לי בת זוג ואז לא תהיה לנו אפשרות בכלל לאמץ.
טז נחייה ונראה

2 בן ובת

2 תאומות

5-6

אני רוצה 2-3
אבל זה גם תלוי במה שבעלי לעתיד ירצה

4 חא איכפת לי עם בן או בת

3 זה נראה נשמע מושלם גג 4

בן ובת אופסי

4 ביחד רביעייה שתיי בנים שתיי בנות

4 2 תאומות ו2 אחים אחרים (לא אכפת לי איזה)

זה לא באמת שיש לי את האפשרות לבחור..
אבל עם הייתה לי אז 2 בנות ובן או שתי בנים ובת

3 ילדים משלי,2 בנות ובן ואני רוצה לאמץ בת ובן

2 בן ובת

האמת שאני לא חושבת שארצה ילדים..
אישית, עוד מאז הילדות, אף פעם לא התחברתי לילדים קטנים יותר ממני כי אף פעם לא ידעתי איך להתחבר או איך לתקשר איתם. זה כמו ללמוד שפה חדשה בשבילי אם זה נשמע הגיוני.. מה גם שאני בעצמי לא הסתדרתי בסביבה עם ילדים כשהייתי בעצמי ילדה, והמחשבה של להיות אימא או לרצות שיהיו לי אחים (אני בת יחידה) אף פעם לא נחרטו לי בראש.
מה גם שאני טיפוס מאוד עצלן ורוב הזמן אני רוצה שיעזבו אותי בשקט, אני בקושי מדברת בטלפון. אני בנאדם מופנם פשוט ורוב הזמן אין לי כוח לאנשים. אז שאני עוד אדאג לילד 24/7?
אז כן, פשוט אף פעם לא הרגשתי קרבה כל כך חזקה כלפי ילדים, אבל רק בגלל שאני לא מחבבת אותם לא אומר שאני שונאת אותם שנאת מוות. תאמינו או לא, לא חסר כמה קרובים שחושבים ככה.. ואני באמת שלא.
ושלא אתחיל לדבר על כמה שהריון מפחיד אותי. אני בקושי שורדת חתך נייר אז שאשרוד 9 חודשים של סחיבת בן אדם בתוך הבטן?

אז כן, אני ככל הנראה לא אביא.. אבל מי יודע אולי זה ישתנה. אבל אני עם המחשבה הזאת כבר מאז שנולדתי, ואני עכשיו בת 15 וחצי כמעט. אז סביר להניח שדעתי תישאר

0

כמה שיותר

2 בנים.