האם אי פעם חוויתם פרידה? אם כן , איך התמודדתם איתה?

יכלתי לבכות על זה, יכלתי להכנס ל"דיכאון". אבל לא , בחרתי להאמין בזה שנראה זה היה צריך לקרות. וכנראה שלא היה טוב. וזו ההחלטה הכי טובה שעשיתי

האמת שאני אישית לקחתי פרידות ממש קשה. עברתי שתי פרידות ובכיתי המון על שתיהן כי באמת אהבתי. הדרך הכי טובה להתגבר זה להגיד לעצמך שיש לך שתי אופציות: או להמשיך לבכות על זה, או להמשיך הלאה בחיים שלך ולהפסיק לבכות על משהו שנגמר.מציעה לך לבחור בדרך השניה.. תמחקי תמונות שלכם ביחד ואפילו שיחות כדי שלא תיזכרי.. הזמן עושה את שלו, בהצלחה אהובה!

פעם הייתי לוקחת קשה יותר פרידות, עכשיו אני מניחה שהתגברתי והבנתי שזה שאדם נכנס לחיים שלנו לא אומר שהוא צריך להשאר בהם. לפעמים אנשים נכנסים לחיים שלנו כדי לשנות משהו ואז כשהם מסיימים את תפקידם הם הולכים. ומקומם לנצח באותו פרק שהם לקחו בו חלק. וזה בסדר. גם זה בסדר, גם לב שבור יכול להיות לב שלם. וזה לא נגמר עד שזה לא נגמר, החיים ממשיכים הלאה והם מביאים איתם הרבה, קצת סבלנות. רק קצת סבלנות.

הייתי סגורה בחדר שבועיים ולא אכלתי כלום ולא דיברתי עם אף אחד...אחרי כמה זמן התחלתי פשוט לפרוק מלא לחברות וזה עזר לי...בכללי פשוט יצאתי מהחדר וניסיתי להראות חיוך ובהתחלה זה היה סתם מאולץ ולא עזר בכלום אבל אחרי כמה זמן כבר התחלתי להרגיש טוב

לדבר עם זה על חברים, להתעודד, להעסיק בדברים שלא קשורים
לזכור שמותר להתפרק אם אחר כך נבנים חזקים יותר ועם תובנות בנוגע למערכת היחסים הבאה
ולזכור שאף אחד לא שווה את הכאב הזה!