בבקשה אל תגרמו לי לפרוק לחינם.זה משהו שכל אחד יכול להבין

אני לא יודעת כל כך להסביר את זה אבל אני לא מסוגלת שנכנסים לי לחדר. כשאמא שלי נכנסת לי לחדר לכמה שניות אני אומרת לה ישר לצאת כי אני מרגישה שזה פשוט חודר לי לפרטיות שנכנסים למקום הפרטי שלי.
אף פעם לא הייתה אצלי חברה. אני באה לחברה הכי טובה שלי כבר מלא שנים ואני כמו בת בית אצלה והיא מעולם לא הייתה אצלי. אני יודעת שזה מפריע לה אבל אנחנו אף פעם לא דיברנו על הנושא הזה, אני גם מפחדת שאף פעם לא יהיה לי חבר כי לאחיות שלי יש חבר והם כל הזמן באים אלינו ואני פשוט לא מסוגלת. לא רוצה שיבואו אלי.רק מהמחשבה על זה אני בלחץ ובגלל זה אני אף פעם לא עושה ימי הולדת ואף פעם לא ישנה אצל חברות יותר כי אני מרגישה שאני רק "מתנחלת" וזה כבר מביך אותי. עצות?הזדהות?