איך לשכוח את כל הדברים הרעים שכרו לי בחטיבה בבקשה כנסו

הזמן הוא התרופה לכל חולי

היי אנונימי,

שומעת ממילותייך עד כמה תחושת הבדידות ואולי אף הדחייה שחווית בבית ספר היסודי מלווה ומייסרת אותך עד היום. מתארת לעצמי כמה קושי חווית במקום בו אף תלמיד לא מדבר איתך ובלי חבר או חברה שתומכים בך.

מניחה שגם סירוב בית הספר להעביר אותך כיתה הגביר את ייאושך, אולי חשת שאין מבוגר שמגן עליך ועומד לצידך, אולי בעקבות זה גם הרגשת שאף אחד לא רואה אותך... נראה שהחרם וכל המסביב אף גרמו לך לאבד אמון באנשים אחרים ולמד אותך לסמוך רק על עצמך...

נשמע שהמטען שאתה סוחב אותך שואב ממך אנרגיות רבות ולא כ"כ קל להתמודד עם זה לבד, תוכל לשתף מישהו מהמשפחה או כל מבוגר אחר כגון יועצת ביה"ס?

בכל מקרה חשוב להגיד שאנו שותפים לכאבך, ואני רוצה להזמין אותך לשוחח, באופן אישי ואנונימי, עם אחד מאיתנו המתנדבים, בצ'ט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת).. בצ'ט תוכל לשתף, לפרוק, ולחלוק בכל תחושותייך ורגשותייך מתוך תקווה שתמצא בנו אוזן קשבת ומקור לתמיכה.

הצ'ט שלנו פעיל בימים א'-ה' בין השעות 10:00-00:00, ביום ו' - 8:00-13:00 ובמוצ"ש 21:00-00:00.

מחכים לך ,

שלך,

מתנדבת סה"ר

פסיכולוג ופסיכיאטר, באמת שהתרופה שהפסיכיאטר נתן לי מאד עזרה ובלעדיה אני לא רואה את עצמי מתפקדת.

בנוסף יש דברים שרק הזמן יכול להחלים, זה לוקח יוצר משנה זה תהליך שאתה עושה עם עצמך

תדבר על זה, תוציא את זה החוצה. יש מישהו קרוב אליך שאתה יכול לדבר איתו? אמא/אבא/חבר/קרוב משפחה/שכן? ככל שתדבר על מה שאתה מרגיש יהיה לך קל, העיקר שלא תדחיק