החלטתי לעשות שינוי ענק ולעבור לפנימייה

זה לא בא סתם, קשה לי לרוב בבית ולא סתם קשה..זה בא ממליון סיבות שלא אפרט פה
גם לקחתי צד שונה, אני חושבת על הלמידה שאני (הלוואי) אצליח בפנימייה יותר כי אני לא רואה את עצמי עוברת את הבגרויות לבד.
טוב לי עם המשפחה והכל אבל קרה ממש פיצוץ ענק שאני בהיסטריה כבר 3 ימים ולא מפסיקה לבכות ולהתכנס בחדר.
אם לא אעשה את השינוי זה יתקע אותי לכל החיים.
אני לא מצליחה להיות מי שאני בלי להתבייש בבית..כל דבר אמא מעקמת לי פרצוף ואמא שלי ממש קשה..בצורה שכל השכונה יודעים מיזו אמא שלי ומה המשפחה שלי עברה..
נמאס לי ממריבות, נהייתי אלימה אך ורק בגלל ההורים שלי (ככה גם האחים שלי) נפגעתי כלכך והושפלתי מהם שאני לא מסוגלת לסלוח להם על מה שקרה..אני נזכרת בזה ואני שוב בוכה בהיסטריה.
אני לא יודעת לאיזה פנימייה לפנות, ואני לא יודעת מה יהיה לי טוב מספיק ואם אני אסתגל מספיק..(עדיף דתי פתוח, לא של בני עקיבא חצאיות והכל. )