עזרה דחוף (מרקדניות)

עצה ששמעתי בסנדא שהייתי בה בחו"ל : "רקדנים רבים מאוד אוהבים לרקוד בצעירותם אבל ככל שהם מתבגרים הם כבר עושים את זה כי הם רגילים לזה, ולפעמים הם שוכחים את הסיבה האמיתית שהם התחילו לרקוד. אז העצה שלי אל כל רקדן או רקדנית כזאת היא שתנסו לחשוב על הסיבה האמיתית שבגללה אתם רוקדים מלכתחילה. תחשבו על תחושות הסיפוק וההנאה הצרופה שהריקוד ממלא אתכם בהן. תנסו לעמוד, בחדר, בסלון, בסטודיו או בכל מקום אחר שבו תרגישו בנוח לרקוד בו ופשוט תעצמו את העיניים. כן כן, תעצמו את העיניים. אחרי שעצמתם את עיניכם תספרו עד 10. 1,2,3,4,5,6,7,8,9, ולפני שאתם מגיעים ל-10, תקחו נשימה עמוקה. וברגע שתשחררו אותה, תסיימו לספור - 10. ברגע הזה, פשוט תתנו לגוף שלכם לזוז. לאן שהוא מרגיש לנכון. תנו לעצמכם לזוז בטבעיות ולזרום עם התנועות, תשתחררו מכל הלחץ שיושב על כתפיכם ופשוט תרקדו. תרקדו מהלב, בצורה אמיתית וכנה. תוציאו החוצה את כל מה שהחזקתם בפנים. תמשיכו לרקוד כמה שרק תרצו, עד שתגיעו לנקודה שבה אתם מרגישים שזהו, הצלחתם להתחבר לעצמם, לנפש שלכם שוב מחדש. ברגע הזה, אם עד עכשיו לא עשיתם זאת, תפתחו את העיניים. ותרגישו הקלה גדולה. כי זהו, פרצתם את המחסום הרגשי שהתמודדתם איתו. ועשיתם כברת דרך כדי לעשות זאת. אני ממליצה לכם לעשות את הדבר הזה בליווי של שיר שאתם אוהבים, אחד כזה שיאפשר לכם להוציא מעצמכם הכל.
ואולי זה לא יעבוד על הניסיון הראשון. אבל אל תוותרו לעצמכם ותמשיכו לנסות לפרוץ את הגבולות שלכם. כי אתם מסוגלים. אני מאמינה בכם".
אני מקווה שהתשובה שלי תצליח לעזור לך. כי אני יודעת שכשלי יש רגעים שבהם אני לא מצליחה להתחבר לרגשות שלי, בעיקר כדי להביע מימיקה, אני עושה את הדבר הזה. וזה באמת משחרר.
:)

שואל השאלה:
תודה רבה רבה עזרת לי מאוד❤:)

שמחה לשמוע ❤