אני צריכה פשוט לפרוק...

אני כבר לא יודעת מה לעשות, החיים שלי תמיד היו קשים אבל הצלחתי להסתיר את הכאב ולנסות לא להרגיש אותו אבל אני מרגישה שכל החיים שלי מתמוטטים, עוד מעט היום הולדת שלי ואני שונאת אותו אני כל היום יושבת במיטה ובוכה ואני אפילו לא יודעת על מה. אני מרגישה לבד אין לי חברות לפנות אליהן ולדבר איתן כי איבדנו את הקשר הייתה לי חברה אחת ממש טובה וגם איתה איבדתי את הקשר ומאז שאיבדתי את הקשר איתה כל הכאב נכנס וכואב לי וזה לא נעים אני מרגישה שבורה אני קמה כל בוקר ושאלת את עצמי "בשביל מה אני קמה?" הלב שלי פשוט נקרע לשתי חתיכות ואני פשוט לא מצליחה לחבר אותן אני לא יודעת מה לעשות אני כל היום בוכה ונמאס לי לבכות אבל אני לא מצליחה להפסיק, הדמעות פשוט יורדות לי מהעיניים אני שומעת את האחיות שלי צוחקות בסלון וזה גורם לי להרגיש עוד יותר בודדה ואין לי כוח לזה. אני לא רוצה להרגיש ככה.