מה חשבתם על הסרט "קרא לי בשמך"?

אני מסכימה
אני שונאת שבסרטים להט"בים העניין של המיניות נהפך למוטיב המרכזי, כאילו לדמויות אין אופי אמיתי חוץ מהנטייה המינית שלהם. הסרט מקסים, למרות שהעלילה קצת נמרחת, האווירה מדהימה. בפרטים של הרומן יש רגש אמיתי.

סרט מוזר ולא מבינה למה כולם פתאום מתלהבים ממנו

סרט מושלם

אני לא לגמרי מסכימה איתך, אבל אני מבינה מה את אומרת.

אני חושבת שמכיוון שמדובר בסרט אווירתי שעוסק באהבה, לגמרי הגיוני שהדגש בו הוא על מערכת היחסים של הדמויות המדוברות.

לפי דעתי הדמויות היו בנויות מצוין, עולם ומלואו כל אחת מהן.
הם לא צעקו את זה בפרצוף של הצופים, אבל זה רק הפך את זה ליותר יפה בעיניי.

אוליבר הוא מלא תשוקה, בעל ביטחון עצמי, שחצן מעט, בעל תאוות למידה, אמיץ, פלרטטן, חקרן.
אליוט הוא עדין, מהורהר, משתוקק, ביישן אבל גם חצוף, בעל עולם פנימי עשיר כל כך. דוגמה קלאסית לפרח קיר.

לפי דעתי יש משהו יפה במיקוד הזה במערכת היחסים בינהם. נהנתי מהקצב האיטי של העלילה, אהבתי את ההתמקדות באווירה ובתקופה.

לגבי מה שאמרתן לגבי העלילה הגאה: זו אכן תופעה מרגיזה שמצמצים דמויות להט"ביות לנטייה המינית שלהן, ולא מאפשרים להן להיות שום דבר מלבד זה.
אבל בסרט הזה זה פשוט לא המקרה לדעתי. אני חושבת שזה פשוט הז'אנר- סיפור אהבה. אין כאן אקשן, אין כאן דרמה, הקצב לא מהיר.

פשוט התאהבות, סיפור מציאותי שנותן הצצה לעולם קצת אחר, לחוויה אחרת.

אני מאוד מאוד אהבתי אותו בדיוק כמו שהוא היה, למען האמת.

שואל השאלה:
אני חושבת שרק בסוף באמת מבינים את המשמעות ואת כל האפקט מאחורי הסרט הזה, במהלך העלילה פשוט לא הצלחתי להתחבר אליהם עד שראיתי את הסוף

אני חושבת שהסוף של הסרט אדיר, אבל אהבתי גם את העלילה.
אני סאקר של בנייה איטית, של סרטים שמתרכזים במערכות יחסים אנושיות בפירוט כזה.

זה לגמרי עניין של טעם אישי