מוזר שאני חושב ככה? מסכימים איתי?

כן אבל כפרה שלי תחשוב ילד בן שנה
אתה תגיד לו שהכל חרא למרות שהוא לא מבין אותך???
באמת אמאלה אני מנסה להבין איפה ההגיון.

שואל השאלה:
לא ילד בן שנה, אבל כשהם טיפה גדולים יותר
אבל הקול הצווחני ואיך שגורמים להם לחייך בלי סיבה מעצבן אותי, במיוחד כשמצפים ממני שאני גם אעשה את זה ואשאל אותם מה יש להם ביד, איזה צבע זה, שיראו לי משהו למרות שאני בבירור רואה אותו כבר

הבנו יש לך בעיה עם ילדים
אל תביא ילדים וזהו
אתה פשוט מדבר ממש לא בהיגיון אני לא יכולה להכיל אתזה

שואל השאלה:
סיכוי גדול שאני באמת לא אגדל ילדים.
אין לי בעיה עם הילדים עצמם, יש לי בעיה עם איך שאנשים מתייחסים אליהם כאילו הם חית מחמד שצריכה לחייך מכל שטות שאומרים להם

מה
יואו אתה מעצבן

הם ילדים קטנים זה גורם להם לצומי וזה מה שהם צריכים...

אבל לא כול הזמן שהוא עושה משהו צריך לדבר רגיל רק שחבקים או מפנקים

זה לא אמור לעצבן אותך

אבל.. הם תינוקות הם בקוקי יודעים להוציא מילה.
מסכימה שאם הילד בן 4 נגיד צריך לספר לו על העולם ושלא הכל מושלם אבל תינוק?

לדעתי אתה טועה וילדים לפני גיל 10 צריכים לחשוב שהחיים טובים ושהכל מושלם ולאט לאט לפתוח אותם למציאות

אנונימי אני איתך ...יש לי ילד בן שנתיים . ולעולם לא דיברתי איתו בצורה תינוקית ומעצבנת . מדברת איתו כמו לבן אדם רגיל . רק שאני מחבקת ומנשקת אותו אני יוצאת מפרופורציות . אבל כשמשחקת איתו ומציירים וכאלה הכל בשיח רגיל בלי כל ההצגות שתיארת . שהן נכונות אני רואה את זה אצל הרבה הורים . וזה אפילו מביך .

שואל השאלה:
כל הכבוד שון
זה מעצבן אותי כשזה מסביבי כל הזמן וכשמצפים שאני אעשה את זה גם לאחיינים, פשוט מטומטם
ומתעצבנים עלי כאילו למה אתה לא עושה?