איך אפשר לעבור מיום אבל ליום של שמחה?

לדעתי זה לא הגיוני וגם בתכלס אי אפשר באמת לשמוח בערב. היו צריכים לעשות את זה לפחות ערב אחרי.

שואל השאלה:
בזכותם אנחנו פה, ולכן מגיע להם שנכבד אותם ונחגוג ביום אחר ולא נתנהג כאילו אנחנו עצובים בבוקר ושמחים בערב.
מה גם שזה לא מכבד כלפי המשפחות השכולות, באמת נראה לך שהן שמחות בערב אחרי שבכו על הקבר בבוקר?

צריך לחשוב על זה שבזכות החיילים יש לנו מדינה אז צריך לשמוח מזה בגלל זה זה הסיבה שעושים את זה יום אחרי יום כדי שיהיה לנו תזכורת שבזכות אותם חיילים שנהרגו והקריבו את החיים שלהם למדינה יש לנו מדינה

אמאלהה כמהה חשבתי על זה.
אתמול עבר אוטו ששם שירים ופשוט עמדו לי דמעות בעיניים,
יש אמהות ומשפחות שהכאב הזה לא יכול לעבור להם בכמה שעות, הוא איתם תמיד, זה עצוב.