היא בוודאות לא נמשכת אליי

אפילו לא טיפה, אבל אני מרגיש את מה שאני מרגיש כי ככה יצא, וזה כואב.
וזה קשה.
ועכשיו כל הרגשות חזרו ונמאס לי
אני מרגיש כל כך פתטי ועלוב.
אני לא יודע אם בכלל להגיד לה משהו על זה זה כבר מתחיל להמאס עליי.
וזה לא מרגיש כאילו זה יחלוף בקרוב
אין לי מושג מה לעשות
לספר לה משהו?
או שפשוט להחזיק את זה בתוך עצמי במשך כמה חודשים עד שזה יעלם שוב
זה כל כך מפריע לי שאני כזה עלוב ופתטי.
אני לא כזה.
אני לא מסוגל זה פשוט מחרפן אותי, אני מרגיש כזה שטותי שאני מצליח בכלל לשכנע את עצמי שזה לגיטימי.