אני רוצה לעלות סיפור אישי סיג של שקשור ליום הזיכרון לסטורי אבל אני ביישנית איך לא להתבייש זה ממש מלחיץ אותי?

דבר ראשון, זה הסטורי שלך ואם את מרגישה לנכון לשתף בו משהו, זכותך. אם מישהו צוחק עלייך הוא לא חייב לעקוב אחרייך.
דבר שני, את לא צריכה להתייחס לתגובות שליליות במידה ויהיו, הדעה שלך היא היחידה שחשובה כשזה מגיע לתוכן של הסטורי שלך ואם את מרגישה לנכון לעלות את זה, אז למה לא? לאנשים תמיד יהיה מה להגיד אבל את לא חייבת להסכים איתם או לתת להם להוריד אותך.
ודבר אחרון, אם מישהו חושב שזה סבבה לצחוק על הנושא הזה אז הוא לא בדיוק נשמע לי כמו מישהו שהייתי נותן לדעות שלו לפגוע בי.

שואל השאלה:
כן אני יודעת כיאלו אני לא חושבת שירשמו לי על זה משהו אבל גם מה שאנשים יחשבו בעצמם בלי לכתוב לי מלחיץ אותי תמיד ואני יודעת למה בכלל

תנסי לכתוב את זה באופן שיהיה נוח לקרוא ויותר מזמין כזה ותעשי את הסטורי יפה שאנשים ייקראו והכל יהיה בסדר אל תפחדי כי ייצא מזה רק טוב.
אנשים יתחברו וירגישו בזכותך עוד ביטחון

זה לגמרי טבעי שיהיה לך אכפת מה אחרים חושבים, זה חלק מהביולוגיה.
את לא בהכרח צריכה לתת לזה להשפיע עלייך אבל זה תהליך ואני לא מצפה ממך ליישם את מה שאני אומר תוך דקה. מפעם לפעם לאט לאט תשפרי את הביטחון העצמי שלך עד שהאכפתיות שלך תרד.

מי שצוחק עלייך ולא מקבל אותך כמו שאת לא שווה את היחס שלך בכלל.
תעריכי את עצמך יותר, את לא צריכה לתת לאנשים שעושים ממך צחוק או חושבים עלייך דברים שליליים להיות סביבך ככה שגם אם מישהו חושב משהו שלילי, הוא לא אמור לעניין אותך.

שואל השאלה:
נכון אולי אני פשוט אעלה בלי לחשוב יותר מדי?
בסוף מה שאנשים חושבים אני לא אדע במילא

כן פשוט לכי על זה

שואל השאלה:
גם בדיוק ראיתי סטורי של ילד שניגן ואמרתי לעצמי "איזה אומץ יש לו, אם הוא כבה למה אני לא יכולה גם להיות בטוחה בעצמי?"

שואל השאלה:
אני רק רוצה להגיד שהעלתי, וכמה ילדים רשמו לי שזה היה ממש יפה או לב
וחוץ מזה לא הגיבו.
תודה על שעזרתם לי להיות בטוחה בזה :) שיכנעתם אותי להעלות

שמח לשמוע שהקשבת לי והלכת על זה בסוף