אני רוצה לא לחזור לזה :( (המשך בפירוט)

יא יב לא חוזרים לבית ספר גם ככה, אבל אני מצטער לשמוע

אני באותו המצב. אני תמיד מנסה להכיר אנשים חדשים. מפה או מכל מקום אחר. תנסי לדבר עם ילדים בבית ספר שעדיין לא דיברת איתם

אין לי חברים ואני שמח מזה כי הבנתי שלעולם לא היו לי חברים וסתם אנשים פגעו בי ואני לבד ואני מוזר מאז שהבנתי את זה אני יותר שמח לא יודע למה אני. מוזר

תתחברי לאנשים.
תיזמי את

כל כך מבינה אותך, גם אני הייתי במצב הזה במשך שנים!
יש רק פיתרון אחד: לא לשים על אף אחד. זה מה שהם רוצים, להביך אותך ולגרום לך להרגיש רע.
אז אל תיפול במלכודת שלהם, תעשה סיבוב בחוץ עם אוזניות וגם אם תשב לבד אז מה! תתעלם מהם, תשב זקוף, ואל תוריד את הראש.

שואל השאלה:
^התגובה הראשונה
אני בכיתה ט, לא יא או יב

תנסי להתחבר לאנשים חדשים

ממליץ לך לנסות להתחבר לפחות לבן אדם אחד בכיתה שלך, לא בהכרח להפוך להיות החברה הכי טובה של אותו בן אדם, אלא רק כדי שלא תרגישי בודדה בבית ספר.
אני יודע שזה קשה ליזום שיחה ובגלל זה אני ממליץ שתעברי לשבת ליד בן אדם שנראה לך סבבה ואז יהיה הרבה יותר קל ליזום איזושהי שיחה ולהתקרב.
בנתיים תוכלי להתנחם בעובדה שככל הנראה רק יסודי חוזרים.

שואל השאלה:
זה לא הגיוני. אני בכיתה ט ולא יתחברו אליי

שואל השאלה:
הרי אם היו רוצים היו עושים את זה מכיתה ז

אם הגישה שלך היא "אני אחכה שיזמו איתי שיחה ובמידה ולא יעשו את זה אני אשאר לבד"
אז תדעי שזה לא עובד ככה. אם את רוצה להתחבר לאנשים את צריכה לתת קצת מעצמך למרות שזה קשה.
לחכות שדברים יסתדרו מעצמם זו גישה לא נכונה, לא רק במקרה הספציפי הזה אלא גם בעוד תחומים בחיים.

הסיכויים הם די גבוהים שמתוך כיתה שלמה תוכלי למצוא לפחות בן אדם אחד שאת יכולה להיות איתו בזמן בית ספר, לאו דווקא להתחבר אליו נפשית, אלא רק להעביר את הזמן בהפסקות או לפחות לדבר כמה מילים כדי לא להרגיש כמו אוויר.

שואלת השאלה,
גם אני הייתי במצב הזה לפני שנה והיה לי את אותן תחושות כמו שלך... עצב , כעס, חרדה, פחד וכולי..
אני ניסיתי להתחבר ליותר אנשים , לצחוק , להיות שמחה יותר . והיום טפו טפו טפו אני במקום אחר.
בברכה, אחת שאוהבת את עצמה