39 תשובות
לדעתי יום השואה
יום הזיכרון.. כי הדברים האלה ממשיכים לקרות זה לא נפסק כל הפיגועים, המוות של האנשים
למרות שאני לא חושבת שזה בסדר בכלל להשוות
אנונימית
אין יותר עצוב מ2 הימים האלו באמת,אי אפשר להשוות ביניהם
אני חושבת ששניהם באותו מידה כי גם מי שמת בשואה היה אח של מישהו אחות של מישהי אמא סבתא דודה
לי זה יום הזיכרון
יש לי חלל צהל במשפחה.
שואל השאלה:
אני יודעת ששניהם כואבים מאד! אבל יש אנשים שיום הזיכרון כי במשפחה אולי יש חלל צהל ויש כאלה שקשה להם יותר ביום השואה כי אחד הסבים נרצח בשואה ..
אנונימית
את יכולה לשאול למה מתחברים יותר אבל לשאול מה יותר עצוב נשמע קצת מזלזל ויכול גם לגרור תגובות מזלזלות
אנונימית
לי שניהם כואבים מאוד כי בשניהם יש לי צד אישי
אי אפשר להשוות ביניהם! שני ימים קשים לגמרי של עם ישראל!
אנונימית
שניהם): לצערי יום השואה זה מלחמת אסון , רצו להשמיד אותנו אבל לצערי גם יש חיילים שעושים הכל לתרומת מדינת ישראל , לתרומת זה שנישן בלילות ויש כאלה שעוזרים למדינה שוכחים לחזור הביתה(נפטרים): אני לא יודעת מה יותר קשה כי יום הזיכרון הוא סוג של גם מזכיר את יום השואה , ביום הזיכרון מזכירים את הנפגעים בפיגועים בנוסף יום השואה הוא פיגוע די גדול אני יודעת שהימים לא אותם ימים ובשואה מתו הרבה יותר אבל אי אפשר להשוות
שני הימים כואבים ועצובים,מדובר במוות של אנשים...
לי יותר כואב יום השואה כי סבתא שלי שהייתי קשורה עליה מאוד זכרה לברכה חוותה את השואה וחוויתי*ועדיין*את הסיפורים,העדויות והמכתבים בסיס יום יומי לכן לי זה נושא יותר כואב אך ללא ספק שני הימים כואבים ועצובים
אי־אפשר להשוות בין סבל לסבל.
שניהם חשובים אבל יום הזיכרון לאישית יותר חשוב
מה זאת השאלה הזו? איך אפשר להשוות זה דברים שונים לגמרי
לדעתי יום השואה הכי קשה
עצם ההשוואה בעיניי לא מתאימה.
מדובר בשני ימים שמסמלים קשר עצום לעם היהודי ולמדינה שלנו.

ביום השואה העם היהודי איבדו 6 מיליון איש, משפחות נמחקו כליל, אנשים ששרדו את השואה הם גיבורים שעברו חיים של סבל, איבדו משפחה ובנו את עצמם מאפס. באו לארץ ויחד עם שאר העולים הקימו פה מדינה.

יום הזיכרון הוא יום שבו אנחנו זוכרים ומקדישים לנופלים שקיפחו את חייהם עבור זה שאנחנו נוכל לחיות פה על האדמה הזו. אם לא הנופלים - לא היתה לנו מדינה. וגם כמובן זוכרים את נפגעי פעולות האיבה.

שני הימים חשובים והם חלק בלתי נפרד מהיותנו עם ואי אפשר להגיד שאחד חשוב יותר מהאחר.
אין מקום להשוואה. טרגדיה זו טרגדיה.
אין מקום להשוות.
מדובר בשני מאורעות שונים חוץ מהעובדה שכותרות שניהם מתחילות ב "יום הזיכרון ל..."
אין שום מקום להשוואה, זה עוול לנרצחים ולנהרגים.
נזכור את כולם,
רק בריאות.
אנונימי
אני לא יודעת שנהם עצובים ועם מקרים מזעזעים.
יום השואה - שנהרגו כל כך הרבה ילדים נשים תינוקות ילדים שלא עשו כלום כתוצאה משנאת חינם.
יום הזיכרון - כל כך הרבה ילדים שהם חיילים ששמרו עלינו נפטרו בצורות מזעזעות וחלקם נחטפו וזה כל כך עצוב לדעת שהם נפטרו בגיל כזה צעיר בגלל מחבלים ושמירת המדינה.
אני מודה לאלוהים שאני חייה בעידן של היום אולי קצת קורונה אבל יהיה טוב ואני מקווה שעוד כמה שנים כבר לא יהיו מלחמות כי אולי 6 מיליון ו23,816 חיילים ועוד קצת ילדים שיכלו להיות להם, כבר לא כאן :(
אני חושב שזאת שאלה טובה.
אני גם חושב שזאת שאלה שלא צריכה להיות לה תשובה מלבד כל אדם ומה שבליבו.
ביום אחד אנחנו זוכרים את זה שרדפנו אותנו כי לא הייתה לנו מדינה,
ביום השני אנחנו זוכרים את זה שרודפים אותנו כי יש לנו מדינה.
אי אפשר להשוות בין הימים כי אפילו שהם בעלי מטרה דומה, המשמעות שונה.
שניהם ימים חשובים ואבן דרך חשובה בהיסטוריית המדינה, וזה רק יום אחד בשנה..
לא חושבת שזה נכון ובסדר להשוות דברים קשים כל כך..
שניהם עצובים, שניהם קשים לבני האדם בדרך מסויימת.
השאלה היא לא מה יותר עצוב
השאלה היא על מה יותר אנחנו מזדהים איתו בתור בני אדם..
שניהם
אבל יום השואה יותר עצוב לדעתי כי חלל מערכות נהרגו בעת מילוי תפקידם בהגנה על המדינה, ובזכותם יש לנו מדינה
בשואה הם הלכו כצאן לטווח ופשוט רצחו אותם
עצם ההשוואה הזו עצובה!
אנונימית
קודם כל קצת עצוב לי להשוות
אבל מאוד כואב לי יום הזיכרון (מעבר לזה שיש לי חבר שנהרג), כי רק המחשבה הזאת שיש אנשים שהיו מוכנים להקריב את עצמם בשביל המדינה שלי, ויותר מזה אני לוקחת את זה אישית, שהקריבו את עצמם בשבילי.
זה פשוט מאוד קשה לי להבין כמה טוב ויופי יש בבן אדם, ולמה דווקא הכי טובים הולכים ראשונים.
הם מאוד קשים אבל לדעתי יותר יום השואה בגלל שהם מתו באכזריות ממש
אי אפשר להשוות בניהם שניהם הם דברים שבנו את העם וההיסטוריה על דם דמעות וכאב אז אני לא רואה את האפשרות לחשוב על מי פחות סבל
אנונימית
זה כמו לבחור באמא או באבא, זה שניהם
אי אפשר להשוות..
זה כמו שתגידו אמא או אבא
אבל אם חייבים לבחור אז
50.1 אחוז יום השואה
49.9 אחוז יום הזיכרון
שניהם נורא עצובים ודי אי אפשר להשוות.
אם הייתי חייבת, יום הזיכרון.
הגיברים האלה נהרגו כדי שלנו יהיה שקט וטוב יותר במדינה.
ת.נ.צ.ב.ה
לי יותר עצוב יום הזיכרון
זה הרבה יותר נוגע לי ללב
אני לא יודעת למה
אפילו שיום הזיכרון בתכלס פחות קשור אלי באופן האישי
יש לי, או יותר נכון להגיד- היה לי סבא רבא שהוא ניצול שואה
ואין לי ממש קרוב משפחה שנהרג על ידי מחבלים או במלחמה או בצבא בכללי
אבל עדיין הרבה יותר נוגע לי ללב יום הזיכרון
זה עצוב כל כך ואני תמיד בוכה מלא
אפילו רק מלשמוע את השירים
לא צריך להשוות ביניהם..
אבל אם כבר , אז לדעתי
יום השואה פחות כואב לי משנה לשנה , כי עם כמה שכואב לי זה נשאר בעבר ושום כאב לא נוסף לזה האנשים הם אותם אנשים והמקרים הם אותם המקרים (לא אומרת שזה לא מזעזע!! פשוט שלא משתנה )
מה שכואב לי כלכך ביום הזיכרון לחללי צה"ל זו שזו המציאות גם היום ובשביל לחיות פה כל יום עוד ילדים נלחמים ומתים וזה פשוט לא נורמלי וכואב ולא צריך להיות ככה . זה פחד ממשי וכל שנה זה מפחיד אותי שוב וקשה לשאת את זה
הזיכרון
זאת לא שאלה מטומטמת וזאת שאלה מאוד לגיטימית והגיונית
כל אחד מרגיש אחרת וחווה דברים אחרים שיגרמו לו יותר או פחות רגש לכל אחד מהימים האלה.
לדוגמא אצלי יום הזיכרון יותר עצוב ואני מכבד אותו יותר, ולא בגלל שאני חושב שהשואה הייתה פחות רצינית או משהו חס וחלילה, אבל אצלי במשפחה אין המון קשר לשואה, אף אחד במשפחה שלי לא חווה או עבר אותה ולעומת זאת במשפחה שלי יש קשר ליום הזיכרון ולהקרבות שעשו למען המדינה. לכן ליום הזיכרון יש הרבה יותר ערך עבורי והוא יותר עצוב *בעיניי ועבורי בלבד*
במקום לצאת על הבן אדם כי מישהו אחד אמר את זה ולנסות להיות כל כך פוליטיקלי קורקט וכל כך סימפתיים יכולתם פשוט לענות על השאלה עם דעתכם האמיתית או לרשום ששניהם באמת אותו דבר עבורכם
אנונימי
לפי דעתי זה לא משהו שניתן להשוואה, אלה ימים עצובים כל אחד בדרך שלו
אבל לי אישית יותר קשה ביום הזיכרון
זה קרה בטעות לא רצחת אף אחד וה' לא באמת חי בתוך הספר הקטן אז לדעתי אין צורך להילחץ
שני הימים עצובים באותה מידה!
יום שואה זה מזעזע ומחריד יום הזיכרון זה עצוב
אנונימי
הקושי הוא אותו קושי.. איבדנו יהודים מה זה משנה
אנונימית
לא איבדנו רק יהודים בשני המצבים.
והשאלה הזו בעיניי מזלזלת ומקטינה את הימים האלה, גם אם לא התכוונת לכך.