גם לכם יש תחושה שנותנים ליום הזיכרון יותר כבוד מאשר ליום השואה?

לא, המדינה נותנת לשני הימים האלה כבוד במידה שווה.

כל כך צודק. סבתא שלי ניצולת שואה ואני מרגישה יותר מכבדים את יום הזיכרון

לא עושים טקס ענקי ביום השואה כמו היום

לא מרגיש לי ככה
אולי בגלל שחיילים עד היום נהרגים ועדיין יש פיגועים וזה משהו שהוא יותר עכשווי
וגם אולי כי זה משהו שיותר נוגע לכולם, אני לא אומרת שיום השואה לא נוגע לכולם , אבל היום הזה הוא גם לזכר ישראלים שלא בהכרח יהודים

כןן, תמיד הרגשתי ככה
עובדה טובה לזה, זה שביום הזיכרון לא לומדים ומסיימים באחת עשרה אבל ביום הדואה לומדים רגיל, למה?? ואם אני רוצה ביום הזה להתחבר למקורות שלי? להתעסק ביום הזה רק במה שקרה לנו בשואה? למשל השנה לפני שסוע כיאלו רציתי לראות סרטים וזה ולא יכלתי בגלל הלמידה מרחוק הזאת שתמיד עבודות עושים עד הערב אני מתעסקת
כיאלו עד חמש שש כזה.

לדעתי השנה הרגשתי בדיוק ההפך.
אבל יש בזה משהו.
כיאלו אולי זה בגלל שמה שקרה אז עדיין קורה והוא הרבה יותר קרוב אל הרבה מאיתנו שמשרתים בצהל או שאחים שלהם משרתים או שהם הכירו מישהו.
והמחשבה שהשואה לא תקרה שוב אבל השכול יכול לפגוש פתאם כל אחד שסתם הלך ברחוב.
נ.ב אני לא מצדיקה

המדינה נותנת כבוד לשני הימים אבל מבחינת האנשים זה ברור שהם נותנים יותר יחס ליום הזיכרון בגלל שהזיכרון של יום השואה יותר רחוק וזה עצוב מאוד

וואו ככ
שתי צפירות ומלא טקסים זה עצוב