14 תשובות
בעיניי אמונה זו הרגשה. לא מדע מדיוק וללא הוכחות חותכות (זה לא משהו מוחשי, הכל מושתת על ספרים וסיפורים ומסורת דורות אב לבן). לכן, כל אחד רשאי לבחור על סמך רגשותיו, מחשבותיו וידיעותיו בנושא האם לכפוף עצמו תחת הדת והאמונה או שלא.
זה לגמרי אינדבדואלי, ביסוס והעמקה הם לא בהכרח חובה - אם כי בעיניי צריך כל אדם לחקור ולא להפסיק להטיל ספק ע"מ להגיע לישוב דעת מלא בכל נושא שהוא (דבר שבהחלט לוקח זמן, לכן זה יותר מבסדר גם לא לדעת לעיתים).
אני חושבת שזה זכותם להאמין ולחשוב ככה.
הם מכריזים על עצמם כמאמינים על סמך זה שהם באמת מאמינים().אבל הם לא חושבים שכולם צריכים להאמין ככה כי הם יודעים שיש מילוני יהודים בעולם ולא כולם מאמינים וזה זכותם המלאה..זה שהדתיים מאמינים ומצאו את האמת זה נורא יפה!אבל זה לא אומר שכולם צריכים להאמין ככה.כי לכל אחד יש דעות שונות(וזה לא מראה על חוסר ידע.זה אולי מראה על השקפה שונה.)
שואל השאלה:
i'm someone, לא זכותו של אף אחד לא להאמין במי שברא אותו ומה שהוא צוה. ה' - הוא מלך העולם וצריך להתייחס אליו בהתאם.

לא קשור לדתיים. קשור לכל שכל אדם שאינו בגדר שוטה אמור להיות ברור שיש בורא לעולם, וזה אומר שלבורא אמרוים להיות חקוים שהוא רוצה שנלך על פיהם, כי הבורא לא רא את העולם סתם ככה.


בשביל להסביר את העניין יותר טוב, ממליץ על הספר של הרב אלנחן ורסמן ה"יד "קובץ מאמרים ואגרות", מאמר האמונה (בקישור מצורף). ממליץ לקרוא לפחות מעמ' 24 עד 32.
שואל השאלה:
[epic fail], אבל את אל מסיכמה שהשכל אמרו הלשגי את קיומו ש לאלוקים מעצם ההתבוננת בעולם ובבריאה?

לגבי מהסורת: את לא חושבת שמסורת שקיימת בכל העולם עם תיעוד מזמן האירוע מוכרחת להיות אמיתית?
לא, אני לא תומכת בתיאוריה של הסקת מסקנות. אני יכולה להסיק המון מסקנות מופרכות כאלה ואחרות על הבריאה, על הדרך בה השתלשלו המסורת או המנהגים - הן לא הוכחה חד משמעית. ולכן זה מובן למה לא כולם רואים לנכון לכפוף עצמם תחת גישה זו. זה לא מתאים לכולם ויש לתמוך בפלורליזם ובקשת דעות כל זמן שגישות אלה לא מניעות את האדם לפעול בצורה פוגענית.
שואל השאלה:
יש מקום לטעות, אבל זה רק למי שרוצה לטעות, כמו שאמר הקב"ה למשה רבנו (עליו השלום): "כתוב, והרוצה לטעות - יטעה, (בראשית רבה ח, ח). הקב"ה השאיר לנו מקום לקטעות על מנת לאפשר את חופש החבירה, כדי שנצרה להאמין בחריה ולא מתוך הכרח.

אבל מי שאדם ישר והוא חפץ באמת באמת - הוא גילה אותה, וזה לא קשה. הוא לא יתפתה לטעות.
קודם כל מה זאת ''אמת מוחלטת" ?

האמת האבסולוטית היא למעשה אמת אנושית. אמת אבסולוטית היא ביטחון מוחלט במשהו, אותו השגנו בדרך שכלית. ידיעה היא הכרה במציאות כלשהי באופן האנושי הברור ביותר שניתן להעלות על הדעת ואין עוררין אחריו.

מאחר שיש החולקים על האמונה בבורא, היא לא יכולה להיות מהגדרתה אמת מוחלטת.

אז כן, אני מאמין שהאמונה היא פנימית.
שואל השאלה:
בגלל שיש כופרים - אז מציאות ה' אינה מוחלטת?

יש גם אנשים שמפרסמים שכדור הארץ הוא לא כדור הארץ, אלא הוא שטוח. זה אומר שזה לא עובדה שכדור הארץ הוא כדור?

פנימי? אין פה שגל הגיון שאמור להיות לכל אדם שאינו רוצה לטעות?
מציאות ה' בעולם איננה מוחלטת, אם היתה כך לא היו כופרים.

א''א להשוות דבר כזה לדבר כזה, הכמויות בכל דבר מדברות בעד עצמן.

לא הצלחתי להבין מה אתה טוען בסוף דבריך
שואל השאלה:
אז אתה אומר שהוכפרים - הם לא כופרים בגלל שהם רוצים הליות כופרים, כמו שכתב הרב אליהו דסדלר בספרו "מכתב מאליהו"?

"השמים מספרים כבוד אל...אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם" (תהלים י"ט).

דבר גדול השמיענו בזה. כי לכאורה תמוה: אם השמים מספרים, והרקיע מגיד, והימים ידברו, והלילות יחוו דעת, איך אפשר שיהיו בני אדם שלא ישמעו ולא ידעו? אם כל הבריאה כולה אומרת שירה לפניו איך אפשר שיהיו מחוסרי אמונה שיאמרו שאינם שומעים כלום? אמנם מעולם לא היה מי שהוא אפיקורוס באמת. כל מי שפקר ידע בפנים קרב לבו שמתעלם הוא מן האמת, ומה שטוען שאינו רואה ואינו שומע היינו שאינו רוצה לראות ואינו רוצה לשמוע.

ועיין מה שכתה הגר"ח מוואלאזין בנפש החיים שער א' בהג"ה ע"פ "פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיהו ו') דהיינו שהרשע מתיירא מלראות ומלשמוע ומלהבין, כי אם כה יעשה הלא ישוב ויתרפא, ובזה אינו רוצה בשום אופן." (מכתב מאליהו, כרך א, עמ' 173-174)

שים לב למילים "ידע בפנים קרב לבו שמתעלם הוא מן האמת"

בקישור המצורף תוכל לראות את זה באופן יותר מלא.
אני דתלשית, הווה אומר שהכרתי את העולם. למדתי במוסדות המשתייכים אליו, הייתי בעמדה בה חשבתי כי מדובר באמת מוחלטת ונסוגתי בשלב מסויים בחיי.
כך, אי אפשר לומר שאני מתעלמת מן האמת המדוברת, היא הייתה האמת שלי לתקופה לא מבוטלת. אם האמת הזו הייתה מוחלטת וחד משמעית, מוכחת מדעית ולא נתונה לפרשנויות - המצב לא היה כמו שהוא כיום. ונקודה למחשבה, גם אם אלוהים לצורך העניין היה לובש דמות הגוף וחי בתוכנו - יש מאיתנו אנשים שהיו מסתייגים מלקיים את הצו האנושי שלו. מטבע האדם כאדם הוא לא להידמות לשכנו, אנחנו שונים בתכלית. לגמרי. גם בנושאים הרי גורל.
הטלת ספק היא דבר מבורך, אבל לא תמצא אותה בכל דבר; הרי מוכח שמים מצב צבירתם נוזלי, 1+1 תמיד יהיה 2 וכיו'.
בסופו של דבר ישנם עדיין דברים שאינם ברי הוכחה חד משמעית, מדעית - בין היתר כוח עליון והנלווה לכך כגון אמונה. יש להבין כי הטלת ספק בנושאים אלו היא הגיונית ובריאה - ועד שלא יוכח אחרת, אין ערובה אבסולוטית לקיומו של אלוהים ולאמיתות התורה.
שואל השאלה:
הוכחה אינה חייב להיות מדעית. מספיק הגיון פשוט.

משהו שאנחנו יודעים בצרוה היסטורית - לא אמור להיות מוטל בספק. זה משהו שכבר מוחזק לאמת (כי קרה מה שקרה במצרים ומעמד הר סיני ועבר מדור לדור בכל עם שיראל), וזה לא רציונלי לערער על החזקה.

יש אנשים שמערערים על השואה, בטענה שזה "בראי להטיל ספק". האם זה תקין? התשובה היא לא.
להאמין בה' זוהי חובתו של כל אדם בעולם.
הוא לא צריך להיות יהודי בשביל זה
גם מוסלמים ונוצרים מצווים להאמין בה'.
ה' ראשון ואחרון. למה לא להכיר את בורא עולם עכשיו, למה לא לחקור ולחפש את האמת?
צריך להתבונן, צריך ללמוד, צריך להבין שלא ייתכן מצב כזה שיש עולם סתם ככה.
יש בורא לעולם.
כשאדם רוצה לבנות בית, מה הוא צריך? הוא צריך כסף, הוא צריך בלוקים ומלט, הוא צריך קרקע, הוא צריך פועלים, הוא צריך כלכך הרבה יגיעה ועמל לטרוח בשביל שיהיה לו בית, וכמה שהוא מתייסר ומתאמץ בשביל להגיע לזה.
אבל ה' להבדיל מאיתנו בני האדם הקטנים, ה' ברא את העולם בפה, בלי להתאמץ בכלל. רק שנבין בכלל סדר גודל של איזה עוצמות של כוח אנחנו מדברים פה
ה' אמר, ויהי אור, ונהייה אור, זהו, ככה לגבי כל דבר בעולם שה' ברא, ה' אמר אותו, והוא נהייה.
כל הזמן יש כמו ניסיון לצייר את זה ולהציג את זה שהאדם הוא כל יכול ויודע הכל והכי טוב, אבל האמת היא, שהאדם לא צריך ללכת רחוק ולחשוב שהוא מבין גדול ולהחליט ולהטיל ספק אם ה' ייתברך לא קיים.
שייסתכל על עצמו ויבין לבד כמה הוא רחוק מבכלל להכיר את עצמו אפילו, אז להטיל ספק בקיומו של בורא עולם? זה פשוט הזוי
זאת עובדה מוכחת שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם. האדם עצמו הוא הוכחה מהלכת לחכמה העליונה. בין יירצה ובין אם לאו.
ועצם זה שה' נותן לאדם בעצמו בחירה אם לחפש דרכיו ולהבין שהוא קיים, מראה כמה ה' גדול.
שה' נותן כוח לאדם לעשות רע ולעשות טוב, ה' נותן בחירה בידיים של האדם.
כמו שכתוב, הכל משמים, חוץ מיראת שמים. אם אדם גבוה או נמוך זה משמים. שואלת הגמרא, מה לא בידי שמים? עונה הגמרא, אם להיות צדיק או רשע זה אתה מחליט. בורא עולם אומר, אתה תחליט בן יקר שלי, אני נתתי לך שני דרכים, תבחר.
לכן, צריך לדעתי ללמוד הרבה ולהכיר את ה', ולא ישר לקפוץ למסקנות שגויות.
ממש לא, אני לא נגד שואל השאלה, אני חושב שהוא צודק, יש כאן חוסר ידע