16 תשובות
תבקשי ללכת לפסיכולוג
אני חושבת שרק זה יכול לעזור לך
שואל השאלה:
יש לי. וגם ממנה נמאס לי.
אז אולי ץנסי להחליף?
כנראה היא לא מתאימה לך
תנסי להסתכל על הדברים החיוביים ועל הדברים החיוביים שעוד יקראו לך בחיים
:( עצוב לי עלייך,
שתדעי שלא הגעת למבוי סתום, אפשר לצאת מזה.
אם את צריכה עזרה תשלחי לי הודעה ואני אתן לך את המספר שלי
ואולי תציבי לעצמך מטרות לחיים ותנסי להשיג אותם
אהובה, אני יודעת שזה קשה, אבל ולא משנה כמה קיטש זה נשמע זה עובר. אני מבטיחה שזה עובר.
ואני בטוחה שיש כלכך הרבה אנשים שאת חשובה להם ושזקוקים לך. תיהי חזקה ובבקשה תדברי עם מישהו ותשתפי אותם במה שאת עוברת..
אנונימית
יש אופציה לדבר עם ההורים על זה?
קודם כל יש הרבה ילדים שנהרס להם דברים שרוצים לעשות בגלל ההורים שלא מסכימים להם או משהו, אני חושבת שכדאי לך לחשוב על העתיד שתשתחריי מההורים שלך ותשקיעי בבית ספר כדי שתציבי לעצמך מקום שאת רוצה לעבוד בו נגיד זה תמיד כיף לחשוב על זה. אולי את נמצאת במצב כרגע שהכל מרגיש לך עצוב לתמיד אבל יש את זה לעוד אנשים וכולם בסוף יוצאים מזה.
אם הפסיכולוגית שלך לא באמת עוזרת לך את צריכה שיחליפו לך.
ולכולם קורים טעויות את צריכה ללמוד לקבל את עצמך עם כל זה ולבסוף תצליחי להעריך את עצמך יותר
שואל השאלה:
סליחה שאין לי עוד פרחים.
אבל תודה. בכל זאת, זה משהו באמת עמוק מאוד אצלי, וקשה לי להאמין שאפתור את זה.
תאמיני לי שהיה לי תקופה לפני שנתיים שהייתי בסוג של דיכאון חצי שנה על זה לא נפרט וחשבתי שבטח זה לא יעבור אבל שיתפתי עם אמא שלי והיא אמרה לי שהכל עובר וזה נכון, ובסוף עבר לי, גם במצבים הכי קשים לבסוף עוברים גם אם קשה לך להאמין
מבינה אותך אני גם ככה מבפנים לפעמים פעם זה היה יותר חזק
אפשר רק לשאול אם זה כאילו גם מבדידות מהקטע של החברים וזה או שלא ממש
אנונימית
את תפתרי את זה. את תצאי מזה. אני מאמינה בך. אני מאמינה שאת חזקה וזה שאת כותבת כאן ומשתפת שקשה לך זה רק אומר שאת רוצה לצאץ מהמצב הזה. ואני לא אשקר, זה יכול לקחת זמן, וזה יכול להיות קשה אבל זה שווה את זה. משהו שעוזר להתמודד עם זה זה לדבר עם מישהו, מישהו שיעזור לך לצאת מזה, מישהו שתוכלי לפרוק לו קצת, יש את ערן וסהר וגם את יכולה לכתוב כאן ואני בטוחה שכולם ינסו כמה שיותר לעזור לך..
אנונימית
תשמעי לא משנה כמה קשה התקופה שאת עוברת עכשיו ועמה את חושבת שזה החיים לא ישתנה אז אני רוצה להגיד לך שהזמן עובר ושהחיים משתנים ושבעיקר זה לא להרים ידיים,תחשבי עם עצמך מה יכול לעשות לך טוב ופשוט תעשי אותו
אני ממש מבינה את מה שאת מרגישה והמון ילדים חווים או חוו את ההרגשה הזאת וגם אני. זה מצב שאתה נכנס למין חור שחור שלא נגמר ואתה מרגיש שאתה תמיד תיהיה שם אני מבינה את ההרגשה אבל חשוב שתדעי שתמיד אפשר לשנות ולצאת ממנה. אני חושבת שהדרך הכי טובה לשפר את ההרגשה היא לפרוק את הדברים זה נורא משתנה מאדם לאדם ולכל אחד יש משהו שונה שעוזר לו נגיד יש כאלה שיעדיפו לשתף הורים ויש כאלה שזה הדבר האחרון שהם ירצו ולדבר עם חברים זה מה שיעזור או חברה טובה שאפשר לסמוך עליה אח/ות גדול/ה פשוט לפרוק. אפשר אפילו שזה נשמע טיפשי זה משחרר ממש פשוט לכתוב למחברת מה שאתה מרגיש. בגלל שזה לא הולך לאף אחד ואף אחד לא יקרא את זה אף פעם אפשר להרגיש חופשי ולפרוק הכל וזה פשוט זורם לא חושבים על מה שכותבים זאת הרגשה משחררת וזה נשמע קצת חסר פואנטה למה שאני אכתוב הכל על דך אבל יש איזשהי הרגשה שאני לא יודעת איך להסביר שהיא פשוט משחררת שווה לנסות. אני ממליצה פשוט לדבר ולפרוק ולנסות למצוא דברים שאת אוהבת ולהקדיש להם יותר זמן ולהעסיק את עצמך בדברים שעושים לך טוב להקיף את עצמך באנשים שעושים לך טוב והמצב כבר ישתפר לבד. מקווה שעזרתי
אני כל כך מבינה אותך גם אני הרגשתיש אף אחג לא מבין אותי ביטחון עצמי זה משהו שלוקח לו זמן להיבנות תתמקדי בדברים הטובים הקטנים האלה בחיים שלך אל תכנסי ללחץ תקבלי החלטה אמיתית שאת מי שאת ושאת לא חושבת על דברים מדכאים
יקרה,

אני קוראת את מילותייך ובמיוחד בכותרת ומתוכה נשמע שאף אחד לא נמצא שם על מנת להבין ולהכיל את התחושות הקשות שאותן את חווה... נראה שיש תסכול רב, ייאוש ואף אכזבה.. וייתכן כי יש המון ביטול עצמי רייקנות ותחושה שאין לך למי לפנות.

לפעמים אנו מסתכלים על עצמנו כאילו אנו בתוך מראה... בודקים כל צעד שאנו עושים ושופטים את עצמנו תמיד בחומרה יתרה... וייתכן כי את מסתכלת על עצמך בעיניים ביקורתיות שמשאירות אותך עם המון אשמה.. יכול להיות שהינך בודקת כל צעד שאת עושה מה שמוביל לתחושת המחנק בגרון, התחושה שבה הגל עוד שניה מגיע ושוטף את כולך ואינך מצליחה לגייס את ידייך על מנת לשחות... ציינת כי את נמצאת בטיפול וכנראה שאינך מרוצה ממנו.. יכול להיות שכדאי להחליף מטפל או לדבר עם המטפל הנוכחי גם על התחושות כלפיו..

יקירתי, חשוב לא להישאר לבד. ייתכן ויש מישהו שתוכלי לפתוח בפניו את הדברים, מישהו שיוכל להיות שם להיות קשוב ולהכיל את מה שיש לך להביא..

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד ממתנדבנו. נוכל להעניק לך אוזן קשבת במקום שמלא אמפתיה והכלה.
אנו זמינים:
ימים א'-ה- 10:00 00:00
יום שישי 08:00 13:00
מוצ"ש 21:00 00:00
הלינק מצורף למטה.

שלך,
מתנדבת סה"ר