איך לקבל את זה שאף אחד לא מבין אותי?עברתי הפרעות אכילה קשות , התעללות מילולית בילדות,התעללות מצד גבר

חח אני יודעת, האמת שהייתי כזאת שגם שמרה הכל בפנים ואני פחדתי מזה שאנשים ישפטו אותי, בדיוק באותו מצב כמו שלך
ההורים שלי כבר מודעים אבל טיפה נמאס להם מזה חח.. אבל כן יש לי דרכים להתמודד עם זה כמו לצייר את מה שאני מרגישה, לכתוב על זה, או בכללי לפרוק בדרך יצירתית שהיא חח
זה נכון שעדיין זה טיפה משפיע עליי, אבל בעבר למען האמת זה היה יותר קיצוני.. היום אני מנסה לחיות עם זה
מה שקרה בעבר קרה, אבל זה לא אומר שאי אפשר לשנות את העתיד.
תמיד אפשר להתחיל מחדש, זה אף פעם לא מאוחר מדי :)
היום החיים שלי טובים יותר, אין הצקות, פגשתי אפילו נערים מדהימים שגרמו לי להרגיש שייכת, המחנכת שלי ממש תומכת בי (אני מסתכלת עלייך מחנכת מכיתה ו') אז הכל לטובה!

שואל השאלה:
תודה רבה לשניכם ❤❤
וציורים - תקשיבי לי אני בת 21 , עד היום עשיתי את מה שאת עשית , ראיתי שאף אחד לא התחבר לזה ונהיתי אדישה למציאות .
בעבודה שלי , תמיד עזרתי לבנות עם הפרעות אכילה
ולא חסר בנות כאלה, אותן בנוץ היו שואלות אותי אם זה קרה לי והייתי משקרת שלא , כל הזמן פעם אחר פעם ..
כי החשיבה שלי הייתה שאף אחד פשוט לא מתחבר לסיפור .. כי לאנשים באמת קשה להכיל ולקבל אישיות כזאת כחברה טובה ולשמוע דברים שקרו לה ואותה לפעמים בוכה כי זה נוגע לה בנקודות רגישות והגעתי למסקנה שאני חייבת לספר לעצמי את כל מה שקרה לי , להשלים עם זה ואז זה יעבור .. לא לשקר שזה לא קרה לי ולהמשיך את החיים
וזה משהו שאת חייבת לעשות ! על מנת שיהיה לך יותר טוב

וואו תודה רבה!! אני שמחה לדעת שהצלחתי לעזור איכשהו :)
ואכן מגיע לך אנשים איכותיים, אני מכירה את ההרגשה של החבורויות חח.. גם לי היה קשה בהתחלה להתחבר לאחרים, כי אני זוכרת שניסיתי ממש קשה בכיתה ז' להתחבר לאחרים ואפילו שיניתי את עצמי, ניסיתי להיות עם אנשים שבכלל לא שמו עליי, אני מסתכלת אחורה ואני מבינה שזה רק הכניס אותי לצרות, ועדיין היו כמה הצקות פה ושם אבל לא משהו רציני כמו ביסודי. אבל אז הפסקתי עם זה ופשוט נהייתי עצמי והצלחתי להתחבר לידיד שגם היה איתי ביסודי ומסתבר שיש לנו מלא במשותף!! אנחנו בילינו כל הפסקה ביחד ולמרות שאנחנו בכיתות שונות, ה50 דקות סה"כ שהייתי איתו בבית הספר וגם בדרך הביתה, היו הטובות בחיי ואנחנו כבר שנה מדברים. נפגשנו בכיתה ח, היום אנחנו בט'.
מאחלת לך שגם את תצליחי למצוא חברות כזאת כמו שאני הצלחתי למצוא, כי שוב, את נשמעת כמו בנאדם מדהים שזה פשוט הפסד של מי שלא ירצה להיות בחברתך. מגיע לך לבלות ולהנות מהחיים, שיהיה לך רק טוב!

אני כל כך מבינה.. גם אני עברתי הצקות בילדות ודחייה מאחרים, אפילו זה הגיע למצבים של השפלה כשלקחו ממני דברים ללא רשות וברחו ממני איתם.
ותמיד כשאני אומרת למישהו או מספרת מה שהיה אומרים לי "זה היה בעבר תתקדמי" או כשבכיתה ו' גם המורה אמרה לי את זה.. אבל העניין הוא שזה לא משהו שאפשר לסלוח לו בשנייה.. וכן ההצקות בכיתה ו המשיכו בכל זאת.
והיה עוד משהו שקרה במשפחה אבל זה יותר פרטי.. העניין הוא, שגם החשיבה אצלי השתנתה ואני רואה שאני נעשתי להיות אדישה ומנותקת, ולמרות שהכל השתפר בחיי אני עדיין לא מרגישה טוב פסיכולוגית ונפשית.. אבל אני מנסה כמה שיותר להנות מהחיים ולשכוח ממה שהיה בכך שאני עושה דברים שאני אוהבת. אבל העניין הוא שאנשים לא מבינים שאם לא מטפלים בזה כמו שצריך, ייקח לזה שנים עד שזה ייעלם או בכלל זה יהיה צלקת לכל החיים. וזה משהו שאני עדיין מנסה לטפל בו.
מאחלת לך שתהיי בריאה ושמחה עם חייך, אני מצטערת לשמוע על מה שקרה לך..❤ לאף אחד לא מגיע לסבול ככה, אני בטוחה שאת בנאדם מדהים ממה שתיארת

שואל השאלה:
וואו מטורף שאני מקבלת עזרה מילדה שעדיין בבצפר , את כל כך חכמה והמילים שלך נגעו בי !
לפעמים זאת סיטואציה לא קלה קשה לחברים להכיל , קשה להורים להכיל ואז ההרגשה היא לפעמים מעין של בדידות .. מתישהו זה פשוט כואב
אני פשוט מאחלת לעצמי שהגלגל יתהפך וגם אני אחזיק חברויות מעבר לחברויות שיטחיות כי חברויות שיטתיות יש לי בשפע , אולי אמצא את האנשים המתאימים לזה
כי כל כך מגיע לי , כמו לכולם.
יש לי לתת ומלא והיום אני במקום בריא יותר
ומי שלא רואה את זה מפספס ובגדול ..
וכל הכבוד לך שאת מתעסקת בדברים שיקדמו אותך גם אני מנסה להתעסק בדברים שאני אוהבת ולמען האמת אני כל היום עסוקה :) לפחות יש לי את עצמי ביחד עם התחביבים שלי