למה להמשיך להיות בחיים?

כי יש כל כך הרבה דברים טובים לחוות בשביל עצמך (לא בשביל אחרים). לטייל, לנסות דברים חדשים, למצוא את מה שעושה לך טוב
ומה שלא יהיה שמדכא אותך עכשיו, כל דבר ניתן לשינוי. את לא תישארי בסביבה שאת נמצאת בה עכשיו לנצח.

כי החיים יפים. הם שווים הכל. החיים הם עיניין של תקופות. כל דבר שאת עוברת הוא תקופה. ומה שלא הורג אותך מחשל אותך. אני יודעת שכרגע קשה לך, תאמיני לי שאני יודעת. אני יודעת גם שיש לך את הסיבות שלך שכרגע נראות לך הכי הגיוניות בעולם. אבל תחשבי מה עושה לך טוב בעולם? מי עושה לך טוב? תחשבי על זה, אחרי שתגמר התקופה הזו בחיים שלך ותתחיל אחת חדשה את רק תביני כמה שאת חזקה מהתקופה ההיא. ונכון, זה יכול להיות קשה ומתיש, אבל כולם עוברים את התקופות האלה. תאמיני לי שגם לי היו ימים עם מחשבות, היום, אני מאושרת שאני חיה. כל דבר שאת צריכה את מוזמנת לדבר איתי. ואם את רוצה לפיות לגורם אחר, ממליצה לך לפנות לער"ן. (עזרה ראשונה נפשית) אל תשארי עם זה לבד.

טוב תחשבי שאת צעירה בקושי חיית מספיק זמן כדי לחוות דברים ולראות מה שווה את זה, את בשנים הכי טובות שלך ויש לך להרבה למה לצפות ולחוות.

את לא יכולה לדעת מה יהיה בעתיד
אולי יהיה יותר טוב

התשובות פה מעציבות אותי ורק מראות לי כמה החיים שלכם והחיים בכללי לא מרגשים.
אתם נאחזים בדברים כלכך מיותרים ובלי טעם. כל זה בשביל מה? כדי לקום כל בוקר וכל יום יהיה בדיוק כמו אתמול?
תגידו עד מחר "לחוות חוויות, לגלות עולם", בסופו של יום החיים שלכם ריקניים אבל אתם מרגישים מסופקים בגלל דברים חסרי חשיבות שאתם עושים

אני לא אובדני ואני לא אפגע בעצמי ולא ממליץ לאף אחד, רק אומר את דעתי.

היי, תפני אליי בפרטי בבקשה. אשמח לעזור לך (:
החיים יפים, זכית בהם, ואת תביני את זה בהמשך אני מבטיחה לך.
את חזקה וזאת תקופה.
מחר זה יום חדש. תפתחי ותסיימי אותו בחיוך ואני מבטיחה לך שהכל יהיה בסדר. תכיני לעצמך דברים שאת אוהבת לאכול, תתעסקי בדברים שאת אוהבת כמו בישול, ריקוד, שירה, לימודים, קריאה, אפילו מחשב וטלפון.
אם את תסתכלי על החיים בצורה שונה הכל יסתדר.
התקופה הזאת תיגמר בקרוב (אמן) ואת תחזרי לכל החברים שלך ואולי תכירי חדשים.
ככה זה החיים, דברים הולכים, דברים באים.
יש תקופות טובות, ויש פחות.
אוהבת אותך 3>

אני לא קונה את זה שהחיים של מישהו מרתקים. מה כבר אחד יכול לחוות שהאחר לא?

ואהבתי את העריכה שלך

לא הייתי אומר שאני מדוכא, פשןט מציקה לי העובדה שאנחנו קמים כל בוקר ליום "חדש" שיהיה בדיוק כמו אתמול. אני חי כי אין ברירה, כבר נולדתי, להיות מדוכא לא יעזור לי אז אני לא בוחר בזה.

שמח לדעת שאת עושה דברים שמעניינים אותך, אני אישית לא רואה טעם בזה

החיים ריקניים מה חדש, אנחנו מפיצים שנאה מתוך קנאה וניסיון נואש לשכנע את עצמנו שהחיים שלנו לא עלובים כמו שהם באמת. אבל בכל זאת יש את התקווה הכמעט פתטית הזאת שאיכשהו יהיה יותר טוב, שמשום מה "מגיע" לך יותר טוב, וזה למה אנחנו ממשיכים, מעט מאד אנשים מרגישים "מאושרים" באמת וגם זה תמיד יהיה ריגעי ויחלוף

מוות זה פתרון סופי לבעיה זמנית

שואל השאלה:
איך זה בידיוק פיתרון זמני?

פתרון סופי רשמתי לא זמני
אני לא יודעת מה את עוברת עכשיו, אבל לדעתי זה משפט חזק ונכון.
אפשר לפתור הכל בחיים ואם את מחליטה לסיים אותם את
לא תוכלי לפתור את הבעיות ולהגיע לתקופות טובות שיהיו לך, לא תוכלי לעשות כלום
לכן זה פתרון סופי

בשביל להשיג השגים כמו במשחק למה אתה משחק

כי מניסיון, אם מבקשים עזרה, אפשר להרגיש יותר טוב

תראי את זה3> הכל יהיה בסדר בסופו של דבר, אני יודעת שזה לא נראה ככה- אבל ככה יהיה. אל תוותרי בקלות, תילחמי, תנסי להכיר אנשים, הם יכולים לעשות אותך שמחה (מוזמנת לשלוח לי הודעה3>)

אנונימית יקרה,

לצערי הרב אני לא יכולה לענות על שאלתך... אבל חשוב לי לכתוב ולהתייחס כי אני מתארת לעצמי שמאחורי השאלה וגם הדברים שכתבת יש מצוקה מאוד גדולה אולי איזשהו קושי ששואב ממך את האנרגיות והתקווה שיהיה טוב, שיש משהו לחיות עבורו... נשמע שאת כל כך סובלת שאת מיואשת, כואבת, בודדה ואובדת עצות
את מבקשת שלא יזכירו את המשפחה שלך כמוטיבציה להמשיך לחיות, אולי את צריכה סיבה לחיות קודם כל בשביל עצמך אם אני מבינה נכון, אולי המשפחה מקשה עליך או לא מספקת את התמיכה שאת זקוקה לה אולי את לא חיה את החיים שאת היית רוצה עבורך וייתכן ואת מרגישה שאין אפשרות אחרת מלבד המוות...

יחד עם זאת, נדמה שכן יש בך קול אחר ששואף להמשיך לחיות, שאולי יש עוד תקווה אני שומעת את הקול הזה מבין השורות, זה אותו הקול שבחר לשתף את הצער שאת כנראה מרגישה כאן בפורום הזה אולי מתוך מקום של תסכול ועומס בחרת לשתף על המצוקה הזו שמבודדת אותך...

יקירה, נשמע שאת מתמודדת לבד עם מועקה שמכבידה עליך מאוד אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני רוצה להזמין אותך לצ'אט אנונימי ואישי, בשיחה אחד על אחד עם אחד ממתנדבינו.
אנחנו שם בשביל להקשיב ולתמוך, ממקום מכיל ולא שיפוטי, אולי נוכל לשמש לך מקום בטוח שתוכלי לפרוק בו את מה שיושב לך על הלב, בתקווה שזה יקל מעט על התחושות הכואבות שאת מרגישה.
שעות הפעילות של הצ'אט הן: א'-ה' 10:00-00:00, שישי 8:00-13:00, מוצ"ש 21:00-00:00
אני מצרפת את הלינק לאתר למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת כשאת מרגישה שאת צריכה,
שלך,
מתנדבת סה"ר