נכון זה שכל הזמן צוחקים על הילדים האלה שמקבלים גבוה ובכל זאת בוכים?

לפעמים זה מגיע מהבית או מנטייה לפרפקציוניזם
יש כאלה שעושים את זה בשביל תשומת לב שזה באמת מעצבן אבל יש כאלה שבאמת ובתמים לא מבינים שהשאיפה לשלמות היא לא מציאותית ושהכל בסדר אם מקבלים 99 ולא 100 וצריך לעזור להם להבין את זה ולקבל את זה

באמת? איך עלית על זה

שואל השאלה:
הרוב לא חושבים על זה את יודעת^ לא חייב ישר לזלזל

אחותי הייתה כזאת, והאמת ההורים שלי לא קשים
פשוט היא שואפת להכי טוב.. בלהבדיל לעצמי שאני מסתפקת ב80 ושותקת :)

אני כזאת ^-^
אני בוכה אם אני מקבלת 99
הציון הכי נמוך שלי הוא 84 (לא מבינה איפה נפלתי)
וההורים שלי ממש לא קשים, זה פשוט שאני קשה חח
מבחינתם שאני אקבל נכשל, העיקר אני אנסה חח
זה נובע אצלי נטו מחוסר ביטחון, בעיקרון ההורים שלי לא אשמים אני אשמה בזה.. נכון שזה לא דבר רע לשאוף לשלמות אבל אני כן מודה שאני צריכה לקחת את זה בפרופורציות :p
קחו דוגמה- היה לי מלא חומר ללמוד למבחן בהיסטוריה, איזה 20 עמודים ו...
שיננתי את כולם בעל פה וקיבלתי 100 אז אני די צריכה לקחת בפרופורציות אבל יש לי דברים יותר חשובים לעשות לפני זה.. (אתם לא תבינו לצערי.. צרות של מתבגרת שמגלה שהחיים מרגשים ונוראיים בו זמנית וצריכה לצאת מהארון p: )

chap
את בת 13, חכי שתגיעי לתיכון... וגם אני הייתי כזאת, אבל ככל שעליתי יותר בכיתה הבנתי שגם 80 זה בסדר וזה לא סוף העולם... בסופו של דבר אם התאמצת זה הכי חשוב... וכן, זה פשוט פרפקציוניזם.

אני מודעת לזה, ופשוט הפרפקציוניזם שלי לא יעלם אבל אני מניחה שיהיו לי תגובות פחות מוקצנות :)
אני לא בת 13 אני בת 12 פשוט לא נתן לי לכתוב 2008 אז כתבתי 2009 :)