מרגיש צורך לכתוב את זה

שואל השאלה:
מבחינת תיכון בקושי יש לי תעודה עשיתי כמה מבחנים, ואני יודע שאני לא חשוב להם זאת הבעיה

תזכור שלא כל החיים תהייה בבית ספר ושיהיה לך עוד הזדמנויות להכיר חברים אמיתיים ( צבא מקומות עבודה לימודים וכאלה) ואם אתה רוצה אתה יכול לדבר איתי

שואל השאלה:
את צודקת אבל זאת לא הייתה הכוונה שלי, אין לי מלא חברים, יש לי 3 "חברים" וגם זה שהם שולחים הודעה אחת בחודש כי המחנכת מכריחה אותם (היא פעם עשתה את זה לילד אחד שהיה לבד והעלתה ציון בהתנהגות לילדים שעזרו לו)

שואל השאלה:
@how do u sleep אני יודע אבל גם שיוצא לי להכיר אנשים חדשים אני פשוט הורס את זה כי זה תמיד מרגיש לי מוזר וכאילו אני מציק להם

זה משתפר :) אין לך מה לדאוג

שואל השאלה:
אני יודע וגם אני מעדיף כבר בלי חברים, אבל גם ככה בקושי יוצא לי לדבר איתם והם לא כל כך מחשיבים אותי כחבר שלהם אז אני מעדיף שיישאר ככה במקום סתם להרגיש חרא אחרי שהם ניסו לעזור לי

שואל השאלה:
זה לא שהם עשו את זה בשביל לעשות לי רע אבל יצא להם ככה בלי כוונה, נגיד הרבה זמן לא יצאתי לשום מקום אז הם כמעט כל יום קראו לי ללכת איתם ואז שבאתי הם פשוט לא שאלו אפילו מה שלומי כמה חודשים והרבה פעמים יוצא להם לרדת עליי בקטנה

שואל השאלה:
לפעמים זה סבבה וגם אני אוהב כזה הומור, אבל לפעמים זה פשוט ממש רוע ולא קשור להצחיק או משהו

שואל השאלה:
לא בקטע של לרדת עליי בצחוק אבל אני מבין מתי זה קורה וזה סבבה, זה פשוט לדבר עליי כאילו אני לא שם שאני עומד מולם

שואל השאלה:
יצאו העיניים ממה אני כל היום יושב בבית לבד ומתנהג ונראה כמו מטומטם שלא

שואל השאלה:
אני בדרך כלל יושב בבית בטלפון/טלויזיה, הייתי רוצה ללמוד או לעשות עוד דברים אבל אין לי כל כך ביטחון לעשות את זה

שואל השאלה:
הבעיה שאין :( ובאמת אין לי מושג כבר מה לעשות

שואל השאלה:
אני משחק באקסבוקס/מחשב די הרבה ..

שואל השאלה:
אני לא יודע לצייר בכלל אני עקום ממש, אני יכול ללמוד פוטושופ לעיצוב גרפי אבל זה די מסובך

שואל השאלה:
ואין לי איך להגיע לחוף חחח אני יכול לרוץ בשכונה אבל אני לא כל כך אוהב לא עשיתי את זה שנים

יקר,
נדמה שאתה לא מרגיש שייך בכתה, לא מוצא את עצמך ולא מוצא את האנשים שאתם תרגיש בנוח, לדבר, להיות מי שאתה באמת, לא לעשות הצגות..

מתארת לעצמי איך כל בוקר מחדש אתה יודע שאתה צועד לעבר בית הספר, מקום שלא טוב לך בו, איך עוד יום הולך להיות בודד ואתה הולך להיפגע, עד כדי כך שהחלטת שעדיף לך להישאר בבית..
האם ניסית לשתף את המשפחה שלך ברגשות שלך? בבדידות שאתה חווה?

אם אני מבינה נכון אתה לא מצליח לראות את האור בקצה המנהרה ובהסתכלות קדימה על המעבר לתיכון אתה חסר אונים ולא יודע איך תסתדר שם..

מזמינה אותך לא להישאר עם החששות האלה שמקננים בתוכך ומלחיצים אותך, בצ'אט של עמותת סה"ר תוכל למצוא מקום נטול שיפוטיות לפרוק בו את מה שאתה מרגיש, את כל מה שמטריד אותך. תוכל לחשוב יחד עם המתנדבים שלנו, אם תבחר בכך, באילו דרכים תוכל לסייע לעצמך להרגיש פחות בודד ולצלוח את שנות התיכון.

תמצא אותנו בימים א'-ה' 10:00-00:00, בשישי 8:00-13:00 ובמוצ"ש 21:00 עד חצות. הלינק מצורף למטה.

כאן בשבילך,
מתנדבת סה"ר