2 תשובות
שלוש פעמים הם מוזכרים בפרק. פעם אחת כאיום על דוד (ולא בדיוק ברור מה האיום) ופעמיים כשמתואר כיצד הם מפעילים את דוד: הם שנואי נפשו ואסור להם לבוא אל הבית (גם פה עולה השאלה איזה בית?). (פרשנים אומרים לבית שלו כי אז לא היה בית מקדש)
הפרשנים מסבירים כי כאשר רצה דוד לכבוש את יבוס, שמו היבוסים עיוורים ופסחים על החומות. סיבה אחת היא כיוון שרצו ללעוג לדוד ולרמוז לו שהוא כה חלש, שאפילו עיוורים ופסחים יכולים לו. והסיבה השנייה הפוכה בדיוק: הם בחרו לשים על החומות בעלי מום, על מנת לגרום לדוד לוותר על הכיבוש מתוך רחמים, או מתוך הבנה שאלו אויבים שאינם שווים לו, ונצחונו עליהם רק יוציא לו שם של מלך אכזר. פירוש שלישי בכלל חוזר לברית הקדמונית בין אברהם למלכיצדק. על פי הפירוש הזה אברהם התחייב למלכיצדק לא לכבוש את העיר, ולכן על חומותיה הונחו צלמים של עיוורים ופסחים פסלים שעניינם להזכיר לעם ישראל לפסוח מעל העיר ולהיות עיוורים אליה. אך דוד, על פי אותו פירוש, בוחר לנתץ אותם ולהתעלם מהברית.
הפרשנים מסבירים כי כאשר רצה דוד לכבוש את יבוס, שמו היבוסים עיוורים ופסחים על החומות. סיבה אחת היא כיוון שרצו ללעוג לדוד ולרמוז לו שהוא כה חלש, שאפילו עיוורים ופסחים יכולים לו. והסיבה השנייה הפוכה בדיוק: הם בחרו לשים על החומות בעלי מום, על מנת לגרום לדוד לוותר על הכיבוש מתוך רחמים, או מתוך הבנה שאלו אויבים שאינם שווים לו, ונצחונו עליהם רק יוציא לו שם של מלך אכזר. פירוש שלישי בכלל חוזר לברית הקדמונית בין אברהם למלכיצדק. על פי הפירוש הזה אברהם התחייב למלכיצדק לא לכבוש את העיר, ולכן על חומותיה הונחו צלמים של עיוורים ופסחים פסלים שעניינם להזכיר לעם ישראל לפסוח מעל העיר ולהיות עיוורים אליה. אך דוד, על פי אותו פירוש, בוחר לנתץ אותם ולהתעלם מהברית.
שואל השאלה:
תודה רבהה
תודה רבהה
אנונימית