סבא שלי גוסס עכשיו

וקראו לאנשים לבוא להיפרד ממנו, לא היינו בקשר שנים ולכן אני לא הולכת כי סתם אתן לו את התחושה ש "רק עכשיו נזכרתי בו". ועם זאת, מאוד קשה לי עם זה, ואני מנסה להסיח את דעתי ולהעסיק את עצמי כל הזמן אבל זה לא עובד. אני מרגישה שהדרך היחידה שטיפה עוזרת, זה לחסום ולבודד את עצמי מהכל ולהיות אדישה, ככה בד"כ אני מתמודדת עם דברים. אבל זה לא פתרון לעכשיו, אני בי"ב ואני צריכה ללמוד לבגרויות האחרונות ובשביל זה להתחיל להגיע לשיעורים המקוונים ולקחת אחריות יחד עם הקושי הזה. מה לעשות? איך לעכל ובכלל לתפקד נורמלי? לא סיפרתי את זה לאף אחד מהאנשים שקרובים אליי ואני מרגישה שאני לא מסוגלת לתקשר איתם עכשיו, עם כמה שזה גרוע מצידי. פשוט הכל מרגיש ריק וגם הקיום שלי בעקבות זה, לא בקטע אובדני...