אני לא יודעת איך להתחיל את הסיפור שלי, את המשפטים הראשונים, עזרה?

אם תפרטי קצת יותר, אדע איך לכוון אותך.

כמה עצות שיכולות לעזור, והן מתאימות לכל הסיפורים:

1. כל סיפור עובר עריכה.
2. לא חייבים להתחיל דווקא מההתחלה.

שואל השאלה:
הסיפור הוא על ילדה פסיכופתית שבורחת מהכלא לנערים (הסיפור הוא מהרגע שהיא הצליחה לברוח) ולבסוף היא מתאבדת
אני גם לא יודעת אם לעשות את זה מנקודת מבט של הילדה או נקודת מבט כללית

שואל השאלה:
זה לא סיפור ראשון שאני כותבת פשוט קצת קשה לי כי בדיוק הצלחתי לצאת ממחסום כתיבה

היי, בתור אחת שכותבת ספרים, אני לא מתחילה ספרים ב-"היה היה פעם" וכל מני כאלה. יש לי סיפור אחד שמתחיל ב-" מיכל, בוקר טוב ארוחת הבוקר מוכנה" כשהיא מתעוררת, כל מני דברים כאלה. שיתחילו מעניין. שמחתי לעזור;)

זה לא משנה אם זה סיפור ראשון או לא. זה מתאים לכל הסיפורים.

אני אף פעם לא מתחילה בהתחלה (או לפחות לא מחליטה מראש שמה שאני כותבת בהתחלה זו ההתחלה הקבועה של הסיפור).

פשוט תכתבי מה שיוצא לך.

אפשר משהו בסגנון:
עצרתי מול המבנה הגדול והאפל. ריח הדשא הרטוב שחדר לאפי והציפורים שצייצו הפכו את האווירה לרגועה, לפחות מפחידה. אלו היו שניות בהם הבנתי שאני יוצאת לחיים חופשיים מלאים בכבלים. ניערתי את ראשי לפני שהרמתי את התיק העלוב והמרופט ורצתי. הצלחתי לברוח.

אוקיי זה גרוע אבל בערך.

שואל השאלה:
אני אף פעם גם לא מתחילה ב"היה היה פה" וכאלה, לרוב במשפט אמיתי מהדמות

את יכולה להתחיל את זה ככה:
"אני זוכרת את זה, איך אפשר לשכוח זוועה שכזאת? בעודי ילדה קטנה יצאתי אל החצר ביום גשום. התבוננתי סביבי, ראיתי ילדים קטנים משחקים מסביב. אני אף פעם לא הרגשתי שייכת. הרגשתי תמיד לבדי. אפילו המשפחה שלי נטבחה בידיי. למה עשיתי את זה? למה, למה לקחתי את הסכין? עכשיו אני לבדי"
(זה מה שעבר לי בראש)

זה יכול להתחיל ככה, ואז שישר אחרי זה זאת תיהיה היא לפני/ אחרי שהיא ברחה