היי לכולם, תיכנסו בבקשה!

אני כותב ספר וזה התקציר שלי, מה דעתכם?
( קראתי לו- '' אולי מחר '').

ווֵס חייך את החיוך שובה הלב שלו - זה שחשף שתי גומות, וחפן את פנייה.
"אני אוהב אותך, נטלי, ממש לא אכפת לי מה יהיה או לא יהיה מחר. בנתיים את כאן ואני כאן, ולעזאזל עם הגורל המחורבן הזה שרוצה לקחת לי אותך, אני פשוט אוהב אותך".
\\\ \\\ \\בעולם של חולת סרטן סופנית הכל עומד על הספק.
שום דבר אינו ודאי, שום דבר אינו בטוח. נטלי מחליטה שכל שנותר לה כעת
כשאין לדעת אם תחייה עוד שנה, חודש, שבוע.
כשאין לדעת אם קיים בכלל מחר - זה לחיות את הרגע.
היא עוזבת את בית החולים, את הטיפולים, ואת ההורים שבורי הלב שלה כדי לחוות הכל בפעם האחרונה.
וכשהיא עולה על מטוס לאמסטרדם - עם מזוודה טרולית קטנה שיש בה יותר תרופות מבגדים -להתאהב זה בהחלט לא חלק מהתכוניות שלה.