רק לי פשוט נמאס מהכל?

מזדהה

לא, גם לי

אחותי כל הארץ, כל העולם במצב כמו שלך.
זה עוד יותר יעצבן אותך מה שאני אגיד עכשיו אבל קחי את זה כנקודה למחשבה.
תספרי עד עשר, מה זה "רוצה להעיף לאבא שלי סטירה", לא בגללו את בבית.
תנסי לנצל את הזמן כמה שאפשר,
אני קמה בבוקר ולא פותחת את הטלפון,
אני מסדרת את הארון, את החדר, מנסה לסדר את השיער בצורה שונה עד שאמצא דרך טובה, מתפלת בפנים שלי, רואה סדרות, עם המשפחה, גוזרת ומשפרת בגדים שיש לי, מנסה לנצל את הזמן.
עד לפני הבידוד הייתי פדלאה,
לא הייתי מזיזה את התחת שלי ועכשיו אני אשכרה עושה ספורט וכיף לי שזה שוק!
קחי בפורפורציות ותביני שכל העולם במצב הזה,
לשבת ולבכות על כמה חרא לא יעזור.
זאת תקופה, ואת בבית בשביל הבריאות שלך שזה הכי חשוב.
את לא עושה לאף אחד טובה...
את שומרת על עצמך.

פאק זה קצת ארוך

שואל השאלה:
האמת שאני ממש חרוצה בין אם זה בלימודים או בחיים אני תמיד ארים את עצמי כשאני בחוסר מעש אבל ההסגר הזה עשה אותי דווקא ההפך וזה מתסכל לגמרי. לגבי אבא שלי, צחקתי אני מתה עליו אבל להיות בבית במשך כל כך הרבה זמן משגע אותי

אני מבינה אותך באמת זה מצב מדכא יום אחרי יום להיות בבית, אבל בתור אחת שיודעת להרים את עצמה, את מסכימה איתי שאין ברירה? שתנסי לנצל את הזמן כמה שאפשר? אני שונאת ללכת לישון בהרגשה שהיום מבוזבז, אז אני מנסה לעשות כמה שאני יכולה, אני רואה סרטים עם המשפחה שלי, יוצאת להליכות עם אבא, תראי סדרות אבל תדעי לעצור שזה לא יהיה יותר מידי, תשמעי שירים ותנקי אבק מהחדר, תהיי עם אחים שלך או פשוט תמצאי תעסוקה, את יכולה לעשות רשימה של מה לעשות היום ושורה תחתונה להבין שזה יגמר, עם כמה שזה קשה זה יעבור