אם אדון אפסילון שונא את עצמו, משמע שיש אותו, ויש את עצמו.

לא הבנתי את הבעיה, זה עדיין אותו אחד.

שואל השאלה:
הטענה באה לבטא דואליזם, וכך בעצם מסבירה את עיקרון השנאה העצמית.

הסבר פסיכולוגי לתופעה יתקבל בשמחה.

מה השניות? גוף-נפש, רוח-נפש, אולי מורכבות בנפש עצמה?

שואל השאלה:
החוויות הנפשיות אינן פיזיקליות (אריסטו, אפלטון),
ומימלא קיימת ישות נפרדת המכילה אותן.

הגישה בה נתקלתי מפרידה בין הרוחניות (הנפש) לבין- הגוף, השכל, המחשבות.