אני מרגישה בודדה ושאין לי באמת חברים אמיתיים (אולי רק 2 אבל הן לא מפתחות איתי שיחה אם אני לא מפתחת איתן שיחה)

מצטרפת לשאלהה

קורה לי אותו דבר בקטע שאני רואה אנשים בסטורי נהנים ויוצאים ואני פשוט לא כל כך אוהבת לצאת כמוהם ולהנות כמוהם אבל עדיין מקנאת):

יקרה אני מעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת-
ראשית כל, תודה על השיתוף.
את מספרת שאת בודדה ועצובה ובאת רוצה לבכות.
נשמע שזה מאוד מתסכל להיות בסביבה מנוכרת שאינך מרגישה שייכת אליה עד הסוף. ודאי שאם אותן חברות אינם שם בשבילך, אולי אדישות אליך, ואת עם מודעות סביבתית- הם דווקא מגבירים את המועקה שלך.
מצליחה לראות את הצ'טים של החברות ולא מרגישה שייכת וכן מספרת שהייתה לך חברה שנטשה ולמעשה נשארת ללא חברות.

נשמע שאת ממש זקוקה למשהו שיהיה שם בשבילך אבל הייאוש התגבר עליך, את קמולה ולא מבינה למה המצב הוא כזה.
נשמע שאלו תחושות של ניתוק, ללא תכלית, אולי תחושות של זרות וחוסר השתלבות. ותחושות אלו מאוד משפיעות עליך .

לעיתים במסגרות שונות, אנחנו בוחנים את המציאות המוכרת הפרטית שלנו מול החברה וזה לא תמיד מרגיש נח. ושזה לא מרגיש נח, זה לא נעים ולא מתאים, מציק, מיאש ואולי גם חסר סיכוי להשתלב. ויקרה, לדעתי זה אולי זה בסדר שלא מצליחים להשתלב בסביבה מסוימת אבל באחרת זה כן מצליח. מעבר לזה שאנחנו בתקופה מאוד מאתגרת עם כל הקורונה והכל.

יקרה, את מוזמנת לפנות לצ'אט שלנו, את מוזמנת לפנות לפרטי. לצ'אט שלנו, אנחנו כאן עכשיו וגם ב-
א'-ה' 10:00-חצות
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-חצות

מדובר בצ'אט אנונימי, ניתן לך אוזן קשבת, וננסה להיות איתך יחד במקום הכי כואב שלך.

מהלינק תוכלי להתחבר אלינו.
מקווה שסייעתי אפילו בקצת.
תמיד איתך, סה"ר

שואל השאלה:
תודה רבה