הייתם רוצים לקרוא עוד? (יש קצת לקרוא)

מדי פעם אני אוהב להסתכל אחורה בזמן ולהזכר, אני עדיין יכול לראות את הברק בעיניים שלך כמו ברגע לפני שהתנשקנו בפעם הראשונה, לא רציתי מישהי כך אף פעם, זאת לא עוד אחת אמרתי לעצמי וזה הפחיד אותי עד לעמקי נשמתי כאילו הייתי שוב בן שמונה עשרה בדייט הראשון שלי,
הייתי חי.
אני עדיין מאושר שפספסתי את האוטובוס באותו יום גשום וראיתי את אמא שלך נכנסת לתחנה, את הגעת דקה אחריה, אחרי שכבר הספקנו להחליף כמה משפטים על מזג האוויר הקיצוני, העיניים הירוקות הגדולות שלך הופיעו בלי אזהרה ונפלט לי מבט קצת יותר ממסגיר ולך נפלט מבט מובך,
מדהים איך סערה מוציאה כנות מאנשים, כאילו כל החיים אנחנו מסתובבים באדישות ומחכים לסערות שכאלה.