ההורים שלי רבים כבר יותר מחצי שעה, ואני פשוט לא מפסיקה לבכות!

תתני להם להסתדר לבד הם מבוגרים וחכמים

לשטוף פנים, לראות יוטיוב בטלפון, להתכתב עם חברה שאת סומכת אליה..

לשמוע מוזיקה בחדר על פול ווליום

לנשום עמוק, לאט לאט. נשימה עמוקה מורידה את הדופק ומרגיעה את הגוף.
לאחר מכן שטפי פנים.
לגבי הריב של ההורים שלך: תני להם לסדר את העניינים שלהם בעצמם. לכולנו קשה ההסגר הזה.

שואל השאלה:
אבל אני לא מפסיקה לבכות! מה אני יכולה לעשות בשביל להרגע

תחשבי לטובה!
אם זה כבר נראה לך מוגזם מה שהולך שם פשוט לכי אליהם ותסדרי את זה בדרך בוגרת.

הכל טוב זה הסתדר

(כפול)

אנונימית יקרה,
אני קורא את ההודעה שלך והיא מטלטלת!
כשהורים רבים זה כאילו יסודות הבית רועדים ומאיימים ליפול, מאיימים להשאיר אותנו חסרי כל, חסרי בית. נשמע שזה כמו פצע פנימי שמכאיב לך כל כך עד שהדמעות זורמות מעצמן, ושאינך יכולה לעצור בעדן. אולי כי כשהורים רבים, זה כאילו הם בוגדים בך, בהבטחה שבמשפחה אוהבים אחד את השני, מגינים אחד על השני, וזה לא מה שנראה לך שקורה עכשיו בבית. דווקא עכשיו, כשבחוץ יש מגיפה, והמשפחה נמצאת ביחד שעות ארוכות, נדמה לך אולי כאילו יש שבר בפנים, אולי מעין מלחמת אחים שנראית יותר מפחידה, יותר מאיימת, יותר מכאיבה מהוירוס שבחוץ.
ומצד שני, אולי גם ההורים בלחץ, וזו הדרך שלהם להתמודד עם המצב, עם כל חוסר הוודאות שגם הם חווים. אולי הם מרגישים חסרי אונים והם פוחדים שהם לא יצליחו לדאוג לך כמו שצריך...
יקרה, אני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. אני מזמין אותך להתחבר לאתר שלנו, אפילו עכשיו, ולהתכתב עם אחד המתנדבים/ות שלנו. אנחנו כאן בשבילך, להיות לצידך, להקשיב לך, לנסות להבין ולאולי גם לעזור.
אל תישארי לבד כשאת כל כך מוטרדת ועצובה.
מקווה לשמוע ממך,
מתנדב בסה"ר
שעות הפעילות שלנו באתר:
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00