אוקי אז ככה, לדעתי יכול להיות חבר אחד-שתיים גג

והרבה מה"חברים" שלי, אהי מתביישת לעשות לידם גרפס, כי הם ישר יגדו איכ מגעילה, לדעתי, חבר זה מישהו שמקבל את עצמך כמו שאתה, עם גרפסים, פלוצים, שומנים, אם אתם בכיינים, אם אתם ילדותיים, דכאוניים, או ווטאבר, ויש מידהי שהיא גדולה ממני בכמה שנים, שאנחנו חברות די טובות, אנחנו מכירות כל החיים בערך, כי סבתא שלה הייתה שכנה שלנו ואמא שלי והיא דברו די הרבה, בקיצור אז ככה הכרנו ולפני שנה שנתיים נפגשנו אחרי מלא זמן שלא, והתחלנו להפגש כל יום, עכשיו, היא החליטה להפוך לבן הומו, אני כמובן קבלתי אותה ואני מתייחסת אליה כזכר.
לפני כמה זמן, הצטרפתי לבצפר חדש בגלל בעיות חברתיות ושם הכרתי ילד אחד, דברנו תמיד, אבל אף פעם לא היינו ממש חברים, אני בדרך כלל מתחברת לילדים מעל גילי, והוא בגיל שלי אז אני דווקא שמחה לדבר איתו, אנחנו נהנים ביחד והכל.
החבר הראשון שספרתי עליו, התחיל לשקוע במחשב ולא לצאת מהבית עוד לפני הקורונה, והוא גם לא ממש רצה להפגש איתי בעצמו, כאילו, הגענו למצב שאני צריכה להכריח אותו לצאת מהמחשב, כמובן שלא הכרחתי אותו הרבה, כי אני לא רוצה לעצבן יותר מדי, אבל דווקא הילד מהכיתה שלי הוא רוצה תמיד להפגש, הוא מחמיא לי, צוחק ממני ומצחיק אותי, וממש ממש כיף לנו, אבל אני לא רוצה להזניח את הקשר שלי עם הילד הראשון, מה לעשות? אני אוהבת את שנייהם ומתחברת מאוד...
אם הגעתם לפה ממש תודה, לא ציפיתי 3>