אם אלוהים הוא כל יכול, אז הגיוני שיש לו רצונות?

זו טענה של הפילוסוף בספר הכוזרי (חלק ראשון, סי' א) אבל למען האמת לרצון יש תכלית והוא לא בהכרח נובע מצורך מסוים.
אגב, זה לא סותר כל יכולת אלא שלמות מקסימלית.
אני לא חושב שלייחס לאלוהים רצונות זה נמנע.

שואל השאלה:
אם הרצון לא נובע מצורך כלושהו, אז ממה כן הוא נובע?

הוא לא כפוף לסיבתיות, זה ייחודו של הרצון החופשי.
הוא חסר סיבה אבל בעל תכלית.

כל החוקים האלה והגדרות האלה לא חלות על הקב"ה הוא יצר אותם.
זאת השפה שלנו שמוגבלות לתאר את זה כמוש המוח שלנו מוגבל בלהבין את קיום אלוקים אז אומרים רצונות כדי שנבין

רצונו של אלוקים לא קשור לצורך אישי שלו.

למשל, הוא רוצה להיטיב לנו ,בגלל שהוא טוב, לא בגלל שחסר לו משהו בלעדינו.

להבנתי הרמב"ם אומר שאין שמחה למעלה ואין כעסהוא רוצה לומר בגלל שהאל הוא השלמות

התשובה דיי פשוטה;
כן,
אבל לא רצון במובן שקיים אצל בני אדם (שאכן נובע מחסרון).
רצון תכליתי.

הרמבם אומר במורה נבוכים שהרצון של אלוהים שרירותי ולא נובע מהמציאות ולכן הוא מושלם

ל"אלוהים" אין רצון בכלל, ואלוהים זה בעצם הרצון הטוב של האדם!
לדעתי את אלוהים המציאו ממזמן כדי שנאמין בעצמנו בצורה כמה שיותר מדוייקת ונתמקד במהות החיים שזה להיות חיובי במחשבה ובעשייה, אלוהים זה סוג של קארמה טובה שניצור ונחיה נכון.. ולא באמת "מישהו", אם יש מישהו זה אתה והרצונות שלך, ואתה גם יוצר תמציאות שלך לפי ההשפעה של הסביבה ושל עצמך על התודעה שלך, אז אני אומר בסופו של דבר האדם הוא האלוהים בעצמו של עצמו וגם אחרים וכולם שופטים את כולם, ולא חייב להיות סיבה לבורא לעולם זה פשוט קרא סתם נתנו לזה יותר מדי חשיבות ונפחו את זה, זה רק עניין של לזמן קארמה טובה במחשבה חיובית ומעשים טובים, זה רק להיות אדם בחיים.

שואל השאלה:
אהבתי את המחשבה

אני מתפלסף וחוקר רוחניות ודת כבר שנים..