17 תשובות
שואל השאלה:
את מודעת לזה שמותר לצאת החוצה? ....
שואלת השאלה
אני מסכימה בזה שיש פתרונות וגם לי לא חסר מה לעשות
אני אפילו מספיקה הרבה דברים שרציתי לעשות
אבל מניחה שזה משתנה מאחד לאחד
לא לכולם יש כל כך תעסוקות עם עצמו
והרוב פשוט שורצים מול הטלוויזיה וזה די קשה לטווח הארוך .
למזלי יש לי תנאים טובים ואני זוכה לקצת יחס מהמשפחה שבדרך כלל מפולגת מאוד
ויש לי חצר גדולה לצאת אליה וספרים רבים שמעבירים את זמני
אבל זה לא ככה אצל כולם
וגם לי יש שעות שאני חושבת על דברים יותר לעומק ונהיית מדוכדכת יותר
אז
כי רק אוכלים ומשמינים !
ואין מה לעשות
ובקשר אליי אני לא יכולה לחגוג יום הולדת 18 ואת סיום 12 שנות הלימודים שלי *$#@!
שואל השאלה:
את די חיזקת אותי.. וגם לי אין חצר וגם אני שורצת כל היום מול הטלוויזיה ואני נהנית מכל רגע
שואל השאלה:
וכן אני גם כל היום אוכלת (אבל מה רע?)
ובואי לא נתחרה בהפסדים של חגיגות... אין לי בעיה לפרט בפרטי
גם תחשבי על זה שהמון בוטל עקב הקורונה
אישית הייתי אמורה להופיע עם מחזה שאני עובדת עליו כבר הרבה מאוד זמן וההופעות כולן בוטלו
וגם טיסות והופעות בוטלו
הרבה עסקים מפסידים עכשיו כסף
זאת תקופה בהחלט מבאסת
גם אם היא תעבור
שואל השאלה:
כן למי שעובד זה באסה
לי יש שני ילדים קטנים, בת 4.5 ובן 1.25. הם צריכים להוציא אנרגיה, להשתולל. ללכת לגן, לפגוש חברים. לטפס על מתקנים. להיחשף לתכנים חינוכיים אותם הם מקבלים בגן, ושאני לא מסוגלת לספק להם.
אני חוששת שהסגר עלול לפגוע בהתפתחות של הקטן. בנוסף, הם משתוללים בבית, אבל זה לא כמו לשחק בחוץ. הגדולה בוכה פעמיים בשבוע שהיא רוצה ללכת לגן ולפגוש שם את כל החברים. היא מאוד רוצה ללכת לגן משחקים, אבל כמובן שאסור. היא כבר מספיק גדולה בשביל להבין שאסור ושזה מסוכן, אבל עדיין מאוד קשה לה.

וזה עוד בלי לדבר על כך שאני צריכה להעסיק אותם כל היום ולשעשע אותם, או על ראיונות עבודה שהוקפאו באופן זמני, או על החל"ת שבעלי יצא אליה. או על ניתוח קטן שהתינוק צריך לעבור, אבל הוא לא מציל חיים ולכן לא מתבצע כרגע. זה "רק" עלול לפגוע ברכישת השפה ובדיבור שלו בהמשך.

להמשיך לפרט, או שכבר הבנת?
שואל השאלה:
זה שיש הסגר, וזה שיש מחלה ואנשים שמתים, זה שני דברים שונים... זה שזה ממש סבבה להסתגר בבית עם כל ההנחיות לתקופה מסוימת לא אומר שזה סבבה המחלה עצמה
שואל השאלה:
אני מודעת לזה, גם לי יש אחים קטנים ומשפחה שאיבדה עבודה. אני מדברת על מי שפה, שזה הנוער בעיקר. לא על סבא וסבתא, או תינוקות, או הורים.. אלא כאלה שאין להם איזה משהו שמחכה להם בחוץ או צרכים מיוחדים
שואל השאלה:
1. יש שיחות וידאו
2. לא חסר סדרות למקרה שבאמת אין מה לעשות
זה קשה להיות כל כך הרבה זמן בבית ולא לראות את החברים והמשפחה
ובכללי, להיות סגור כשאין הרבה מעס
זה מדכא לפעמים
אז עזבי את המחלה. בשביל הורים לקטנים, הסגר הוא ממש סיוט. את יודעת כמה צעקתי בשלושת השבועות האחרונים על ילדיי? כמה רבתי עם בעלי?

אבל עזבי, אני ממש לא מייצגת את האוכלוסיה כאן. אז בואי נסתכל על שאלות שכתבו כאן בני נוער. אחת כתבה שאבא שלה אלים, ההסגר הופך אותו לאלים יותר ונחשי על מי הוא מוציא את זה. אחרת כתבה שההורים שלה רבים כל הזמן, במיוחד בתקופה האחרונה. עוד אחד כתב שפיטרו את שני ההורים שלו והוא חושש לעתידם הכלכלי. ומישהי נוספת תקועה בחדר עם עוד שתי אחיות, מתה לקצת זמן חופשי לעצמה אך אין לה אפשרות כזו.
אחת אחרת כתבה שהיא ממש רוצה לצאת לסיבוב, אבל אמא שלה אוסרת עליה לצאת אפילו לחמש דקות, ומאיימת שאם היא תצא - היא תנעל בפניה את הדלת.
אחרים מתגעגעים לבני/בנות הזוג.
...להמשיך?
מצטערת, לא באתי לבאס. תכל'ס אם היה סגר כשהייתי בת נוער, הייתי יושבת מול המחשב או קוראת בחדר שלי כל היום, והייתי מבסוטה מהחיים. :)
שואל השאלה:
זה שוב על הורים..
את לא קראת את התשובה שלי
בטח שקראתי! כתבת, שהתכוונת לבני הנוער שכאן. לכן, גם אני התייחסתי בתשובה לבני הנוער שכאן. לאלה שלא מסתדרים עם ההורים, או עם האחים.
כי עלינו במשקל :(