אז ככה... פירוט למטה (בנות בלבד )

יש לי קראש מאז כיתה ב' (אני מסיימת ו')
על ילד (נקרא לו נ') הוא דתי והוא לא היה הילד הכי מקובל בכיתה . ואז הוא עבר לבית ספר אחר בכיתה ד' ואני עדיין דלוקה עליו , וזה יהיה מוזר אם אני יציע לו להיות "חברים" שאנחנו נפגשים רק בבית הכנסת ... ( אני דתייה פחות או יותר ) עכשיו היה לי חלום עליו - שהקורונה עברה והוא עדיין בכיתה שלנו ואני מציעה לו חברות והוא שם עליי יד ואנחנו הולכים לכיתה (החלום היה נראה כול כך אמיתי ) ואז אני מתיישבת ואני מתחילה ללמוד ואז קמתי מהחלום. ואז כול היום הייתי בדאון כי אני ממש רוצה זה יקרה אבל זה יהיה מוזר שאני חצי לו ללכת נגיד לגלידה או משהו . וגם אם כן אין לי אומץ לדבר איתו ואני כול היום ממש הייתי ממש בדאון . שיטות להתעודד?