למה תמיד כשאני רוצה לפרוק אצל חברים יוצא שבסוף אני מקשיבה להם? הם פשוט ישר מזדהים ומתחילים לפרוק ואני חלילה לא מתעלמת

כדי שתקחי דוגמא ותקווה וזה אמור לעזור לך

שואל השאלה:
לא, הם לא פורקים בקטע כזה. הם פשוט משנים את נושא השיחה ישר אליהם ואני יענו פתאום מעודדת אותם ומחזקת אותם.
אני תמיד שמחה להיות שם בשבילם ולדעת שהם סומכים עליי, אבל מה כבר ביקשתי? לפעמים גם לתת לי את המקום?

אהה אז פשוט לא אכפת להם מה את מרגישה כשהם גם במצב חרא חברים זה בולשיט

אולי תגידו להם את זה?