קשה לי אני רוצה לפרוק פה בפעם הראשונה

אז היום בבוקר אחותי ילדה תינוקת ואני ככ התרגשתי לזה וחיכיתי וספרתי כל שבוע ושבוע ובסוף אפילו ימים. דמיינתי את זה בצורה ככ טובה וכייפית וזה פשוט קרס מול העיינים שלי. לא יכולתי להיות איתה ועכשיו אני לא יכולה אפילו לפגוש את התינוקת עד שכל זה יגמר וזה ככ קשה לי אני כל היום רק בוכה בגלל זה זה יכול להיגמר רק בקיץ ואני ממש לא יצליח להחזיק עד הקיץ ואני מבינה שיש שיחות וידאו אבל זה פשוט לא אותו הדבר אני ככ דואגת לתינוקות ולא רוצה שמשהו יקרה לה חס וחלילה אבל אני פשוט לא מסוגלת לשבת בבית כשאני יודעת שאחיינית נולדה ואני לא יכולה ראות אותה. אולי זה נשמע טיפשי שאני לוחקת את זה ככה קשה אבל אני ככ חיכיתי לה והכל נהרס בגלל הקורונה הזאת מתי זה כבר יגמר???? אני כבר לא יכולה