יש לי סוג של חולשה מסויימת לשיר "לאבא שלי יש סולם"

בשיר (לפחות ככה אני רואה את זה) רואים ילדה שמעריצה את אבא שלה ושמאמינה שאבא שלה יתן לה הכל ושהוא כל עולמה... אני בוכה כל פעם שאני שומעת את השיר הזה
וגם אני רוצה שיהיה לי ככה
אני לא אוהבת את אבא שלי! אני מפחדת ממנו!
אני רוצה א ב א אני רוצה להרגיש מזה אבא
חברות שלי לא יודעות ואחת החברות הטובות שלי מעריצה את אבא שלה ובאמת יש לה אבא מדהים והיא כל הזמן מדברת עליו ואני מרגישה צביטה בלב...
איך אני יכולה להפסיק להיות כזאת רגישה שמדובר בנושא הזה??
אני לא רוצה לבכות עוד בגלל בן אדם כזה (אבא שלי)