4 תשובות
אני מסתכלת ונהנת ושמחה להסתכל אחורה אבל לא הייתי נותנת הכל כדי לחזור אליה זה נגמר שם והכל לטובה
כןן כל הזמן
וואי כן כל כך. אני לא מבינה איך בגיל 10 הייתי "מנהיגת החבורה" שאשכרה אם הייתי בעונש ולא יכלתי לצאת הם לא היו יוצאים או שהפ היו יוצאים לכמה דקות ואז חוזרים הביתה והייתי יודעת ליצור קשרים ולהגדיל את החבורה ולחבר בין אנשים והיום אני בדיוק ההפך נהייתי סגורה ואם אני כבר איכשהו משתלבת בחבורה אני מרגישה שאני תקועה כזה ולא תורמת מעצמי ממש ואם אני מתרחקת מאנשים לאף אחד לא באמת אכפת.. בקיצור הייתי חוזרת ליסודי בכיף
שואל השאלה:
שמחה ששיתפת
באותו הנושא: