3 תשובות
בדרך כלל מונשם זה אנשים במצב קשה או קשה מאוד, זה לא סותר
מונשם זה מצב קשה/אנוש אבל מצב קשה זה לאו דווקא מונשם.
ראיתי ששאלת על פצוע קשה ועל מונשם, ואני קצת ארחיב לך ברשותך על כל המצבים.
ממליצה לך לקרוא את התשובה שלי לפחות גם אם היא קצת ארוכה, כי היא אכן מאוד מעניינת ומלמדת.
*רק אומר ראשית שהנשמה היא לא יותר קשה ממצב קשה, הנשמה היא חלק מהטיפול במצב קשה.*
יש הבדל בין המצבים השונים לפיהם מסווג פצוע- פצוע קל, בינוני, קשה, קשה מאוד או אנוש.
פצוע קל: נפגע שלא נשקפת סכנה מיידית לחייו. לרוב סובל פצוע קל מפגיעות מינוריות, נמצא בהכרה מלאה, מדבר ואף מסוגל ללכת. מסיבה זו נקראים פצועים אלה "הולכים". פצועים בדרגה קלה סובלים מחתכים, פגיעות רסיסים וחבלות קלות. הם מטופלים אחרונים, לאחר ייצוב מצבם של הפצועים ברמה בינונית או קשה.
פצוע בינוני: לרוב סובל מפגיעות אורתופדיות, פגיעות רסיסים או כוויות. פצוע כזה נמצא ברוב המקרים בהכרה מלאה, יציב מבחינת לחץ הדם, הדופק והנשימה ודורש אשפוז של כמה ימים ולעתים גם ניתוח בהתאם למיקום הפציעות. פצועים במצב בינוני, קשה או אנוש מפונים כשהם מקובעים ללוח גב, שכן אם קיימת פגיעה בעמוד השדרה, כל תזוזה ולו הקלה ביותר עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לחוט השדרה ולשיתוק.
פצוע קשה: פצוע הסובל מפגיעות קשות מסכנות חיים וקיים חשש לחייו. פצוע זה זקוק לטיפול מיידי, ומועבר ליחידה לטיפול נמרץ עד להתייצבות מצבו, לעצירת הדימומים, להסרת הסיכונים המיידיים וחזרתו להכרה מלאה ונשימה עצמית. קיימת עדיפות ברורה לפנות פצועים במצב קשה, קשה מאוד ואנוש באמצעות מסוק. ככל שזמן הגעתם לבית החולים קצר יותר, כך יגדל משמעותית הסיכוי להציל את חייהם.
פצוע קשה מאוד: פצוע הסובל מפגיעה באיברים חיוניים או מאובדן דם רב, אולם קיים סיכוי קטן להציל את חייו באמצעות מתן של מנות דם רבות, עצירת דימומים חיצוניים ופנימיים, הנשמה מלאכותית, ניתוח וטיפול אינטנסיבי ביחידה לטיפול נמרץ.
פצוע אנוש: נפגע הסובל מפציעות חמורות ביותר ושבצער רב - הסיכוי להצילו נמוך ביותר. עצוב לומר כי פצועים אלה נפטרים במרבית המקרים, אם בשל אובדן דם רב בשטח או במהלך הפינוי לבית החולים, או בשל פגיעה חמורה באיברים חיוניים כמו הלב, המוח והריאות. פצוע זה מועבר מיידית לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ.
חשוב להזכיר, כאמור, כי מצבו של כל פצוע עלול להחמיר לדרגת פציעה חמורה יותר. לכן, גם הסובלים מפגיעות ברמה בינונית דורשים השגחה צמודה וניטור רציף.
במרבית המקרים מתבקשים פצועים ברמה קלה עד בינונית להישאר ערים, כדי שיוכלו לתקשר עם הצוות הרפואי. זוהי דרך ניטור בסיסית הבודקת אם חלה הידרדרות במצבם. באופן כללי ניתן לומר שמצבו של פצוע ערני ונינוח יחסית, המתקשר ומדבר, אינו נוטה להידרדר.
צירפתי לך קישור למקור המידע שלי.
ממליצה לך לקרוא את התשובה שלי לפחות גם אם היא קצת ארוכה, כי היא אכן מאוד מעניינת ומלמדת.
*רק אומר ראשית שהנשמה היא לא יותר קשה ממצב קשה, הנשמה היא חלק מהטיפול במצב קשה.*
יש הבדל בין המצבים השונים לפיהם מסווג פצוע- פצוע קל, בינוני, קשה, קשה מאוד או אנוש.
פצוע קל: נפגע שלא נשקפת סכנה מיידית לחייו. לרוב סובל פצוע קל מפגיעות מינוריות, נמצא בהכרה מלאה, מדבר ואף מסוגל ללכת. מסיבה זו נקראים פצועים אלה "הולכים". פצועים בדרגה קלה סובלים מחתכים, פגיעות רסיסים וחבלות קלות. הם מטופלים אחרונים, לאחר ייצוב מצבם של הפצועים ברמה בינונית או קשה.
פצוע בינוני: לרוב סובל מפגיעות אורתופדיות, פגיעות רסיסים או כוויות. פצוע כזה נמצא ברוב המקרים בהכרה מלאה, יציב מבחינת לחץ הדם, הדופק והנשימה ודורש אשפוז של כמה ימים ולעתים גם ניתוח בהתאם למיקום הפציעות. פצועים במצב בינוני, קשה או אנוש מפונים כשהם מקובעים ללוח גב, שכן אם קיימת פגיעה בעמוד השדרה, כל תזוזה ולו הקלה ביותר עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לחוט השדרה ולשיתוק.
פצוע קשה: פצוע הסובל מפגיעות קשות מסכנות חיים וקיים חשש לחייו. פצוע זה זקוק לטיפול מיידי, ומועבר ליחידה לטיפול נמרץ עד להתייצבות מצבו, לעצירת הדימומים, להסרת הסיכונים המיידיים וחזרתו להכרה מלאה ונשימה עצמית. קיימת עדיפות ברורה לפנות פצועים במצב קשה, קשה מאוד ואנוש באמצעות מסוק. ככל שזמן הגעתם לבית החולים קצר יותר, כך יגדל משמעותית הסיכוי להציל את חייהם.
פצוע קשה מאוד: פצוע הסובל מפגיעה באיברים חיוניים או מאובדן דם רב, אולם קיים סיכוי קטן להציל את חייו באמצעות מתן של מנות דם רבות, עצירת דימומים חיצוניים ופנימיים, הנשמה מלאכותית, ניתוח וטיפול אינטנסיבי ביחידה לטיפול נמרץ.
פצוע אנוש: נפגע הסובל מפציעות חמורות ביותר ושבצער רב - הסיכוי להצילו נמוך ביותר. עצוב לומר כי פצועים אלה נפטרים במרבית המקרים, אם בשל אובדן דם רב בשטח או במהלך הפינוי לבית החולים, או בשל פגיעה חמורה באיברים חיוניים כמו הלב, המוח והריאות. פצוע זה מועבר מיידית לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ.
חשוב להזכיר, כאמור, כי מצבו של כל פצוע עלול להחמיר לדרגת פציעה חמורה יותר. לכן, גם הסובלים מפגיעות ברמה בינונית דורשים השגחה צמודה וניטור רציף.
במרבית המקרים מתבקשים פצועים ברמה קלה עד בינונית להישאר ערים, כדי שיוכלו לתקשר עם הצוות הרפואי. זוהי דרך ניטור בסיסית הבודקת אם חלה הידרדרות במצבם. באופן כללי ניתן לומר שמצבו של פצוע ערני ונינוח יחסית, המתקשר ומדבר, אינו נוטה להידרדר.
צירפתי לך קישור למקור המידע שלי.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: