3 תשובות
כשאני צריכה לזכור בעל פה אני מקליטה את עצמי אומרת את זה מההתחלה עד הסוף פעם אחת ואז כשאני עושה דברים אחרים אני שומעת את ההקלטה בלופים ועושה תוך כדי עם השפתיים וככה זה נקלט לי בראש
שואל השאלה:
זוויות צילום סוגי שוטים
השוט הראשון הוא שוט יחסית פתוח של מדיום לונג שוט.
השוט השני הוא לונג שוט. העדשה פתוחה עד הסוף. התנועה בשוט השני היא בעצם דולי הצידה לכיוון ימין.
השוט השלישי הוא קריים דאון. המצלמה עושה מלמעלה למטה והוא גם כן, לונג שוט
בשוט החמישי המצלמה עושה דולי אין אל תוך הפנים של האובייקט. בנוסף יש מאצ'ינג בין הסיטואציות. שוט מותאם מהסצנה הראשונה לשניה. בשוט הזה שיש קטע של שוט לילי והחלק הזה צולם בקלוז אפ.
בשוט התשיעי עשינו מאצ'ינג שוט. התאמה בין צילום היום לבין צילום הלילה. שבו השחקן נופל על ברכיו אז הראנו קטע של זה שהוא ביום בחיי שגרה שלו וקטע שהוא בשדה קרב כחייל.
השוט העשירי הוא מדיום שוט והוא שוט סגור לא קלוז אפ. הצילום הוא צילום מעגלי והמצלמה כאן יותר קרובה ולא רחוקה.
צילמנו גם כל מיני אינטר קאטים. כלומר, שוטים שצילמנו אחר כך והכנסנו אותם כחלק מהטראומה שהוא חווה.
השוט סיום הוא מדיום לונג שוט.
מה קורה בקצרה בכל שוט
בשוט הראשון ניתן לראות שהשחקן באנרגיות חיוביות ומחייך. אבל אי אפשר לדעת מה באמת קורה איתו בפנים. וזה פתיח חשוב כדי להראות את הנורמטיביות של השחקן. בכוונה אמרנו לו להיות עם חולצה לבנה כי לבן משדר רוגע אמון ביטחון וזה מה שרצינו שהצופה ירגיש.
השוט השני הוא סוג של המשך של השוט הראשון. רק שבו אנחנו מגלים עוד דברים על האובייקט. למשל אפשר לגלות מה האישיות שלו וזה רק מעצם העובדה שהוא הולך עם כלב. כלומר, האובייקט הוא אדם חברתי, אופטימי, מקבל את האחר את השונה ממנו. ובעיקרון אדם חיובי כפי שניתן לראות לפי החיוך שלו אל הטלפון. וכאן רואים את כל הלוק לבוש שלו. שמשדר את אותו המסר.
בזכות השוט השלישי אנחנו נוכל לדעת ולהכיר את כל הצדדים של הדמות. בשוט הזה אנחנו רואים שאין שום הפתעות מאחורה. אין משהו שאומר שהוא אדם לא מאופס, מרושע, מייצג דעה פוליטית כלשהי. באמת אדם נורמטיבי שמקיים חיי שגרה רגילים לגמרי.
בשוט הרביעי ניתן להבחין בניגודיות שיש בין האופנוען לאובייקט. כי, האופנוען לובש בגדים שחורים שמסמל משהו אפל ואילו השחקן לובש בגדים בהירים חגיגיים וחיוביים. את השוט הזה ניתן לפרש בצורה שהאופנוען כביכול בא להפר לאובייקט את האנרגיות החיוביות והשלווה שהוא נמצא.
בשוט החמישי רצינו שהצופים ירגישו ויבינו שנופל משהו רגשי מנטלי על השחקן. בנוסף, בשוט הזה יש מעבר לקטע לילי שבו הוא חייל. ושם כדי להמחיש עוד יותר מה שעובר על השחקן אמרנו לו להתמקד בנקודה מסוימת בחלל ולפתוח מעט את הפה.
השוט השישי הוא שוט נורא נורא קצר שבו האופנוע עובר במהירות והקול של האופנוע מדמה קול של טיל וזה למה אנחנו ישר נכנסים אל תוך העולם של האובייקט שהוא חייל. בעצם אנחנו נמצאים בפלאשבקים כל פעם בקטעים שהוא חייל בשדה קרב.
בשוט השביעי אנחנו רואים את ההבעה של השחקן שהוא מרגיש שמשהו חוזר אליו. ואז אנחנו כבר נמצאים בתוך העולם שלו, בתוך הפלאשבק שלו כשהאובייקט מתחיל להיזכר בחלק היותר אפל שהיה לו בחיים.
בשוט השמיני ניתן לראות את השחקן עומד ולא זז והרצועה של הכלב מתחילה להשתחרר מהיד שלו. ואיך שהרצועה נופלת אנחנו חוזרים מיד אל הפלאשבק ושם האובייקט זורק את הנשק. יש כאן מאצ'ינג בין הרצועה לנשק.
בשוט התשיעי האובייקט נופל על הברכיים שלו והכלב רץ ובורח. בשוט הזה עשינו מאצ'ינג שוט בין הנפילה על הברכיים ביום לבין הנפילה על הברכיים בלילה שהוא חייל. ואז יש שוט של שניה ממש שבו אנחנו לרגע חוזרים אל היום ועדיין רואים את האובייקט מכונס בעצמו ועל הברכיים ולאחר מכן חוזרים אל הלילה כדי להראות לצופה שהאובייקט נמצא בפלאשבק.
בשוט העשירי עשינו סיבוב מעגלי עם המצלמה כדי להראות לצופה שהטראומה שלו סובבת סביב החיים שלו כל הזמן ולא עוזב אותו או נותן לו מנוח.
בשוט סיום ניתן לראות כי, האובייקט התאושש קם וגובר על הטראומה שלו וכך גם הנפש שלו קמה יחד איתו. לאחר מכן, אנחנו רואים אותו מאחורה כאילו הוא מוריד מעצמו את ההתקף. בסוף פניו מופנות אל האופק, אל העתיד.
זוויות צילום סוגי שוטים
השוט הראשון הוא שוט יחסית פתוח של מדיום לונג שוט.
השוט השני הוא לונג שוט. העדשה פתוחה עד הסוף. התנועה בשוט השני היא בעצם דולי הצידה לכיוון ימין.
השוט השלישי הוא קריים דאון. המצלמה עושה מלמעלה למטה והוא גם כן, לונג שוט
בשוט החמישי המצלמה עושה דולי אין אל תוך הפנים של האובייקט. בנוסף יש מאצ'ינג בין הסיטואציות. שוט מותאם מהסצנה הראשונה לשניה. בשוט הזה שיש קטע של שוט לילי והחלק הזה צולם בקלוז אפ.
בשוט התשיעי עשינו מאצ'ינג שוט. התאמה בין צילום היום לבין צילום הלילה. שבו השחקן נופל על ברכיו אז הראנו קטע של זה שהוא ביום בחיי שגרה שלו וקטע שהוא בשדה קרב כחייל.
השוט העשירי הוא מדיום שוט והוא שוט סגור לא קלוז אפ. הצילום הוא צילום מעגלי והמצלמה כאן יותר קרובה ולא רחוקה.
צילמנו גם כל מיני אינטר קאטים. כלומר, שוטים שצילמנו אחר כך והכנסנו אותם כחלק מהטראומה שהוא חווה.
השוט סיום הוא מדיום לונג שוט.
מה קורה בקצרה בכל שוט
בשוט הראשון ניתן לראות שהשחקן באנרגיות חיוביות ומחייך. אבל אי אפשר לדעת מה באמת קורה איתו בפנים. וזה פתיח חשוב כדי להראות את הנורמטיביות של השחקן. בכוונה אמרנו לו להיות עם חולצה לבנה כי לבן משדר רוגע אמון ביטחון וזה מה שרצינו שהצופה ירגיש.
השוט השני הוא סוג של המשך של השוט הראשון. רק שבו אנחנו מגלים עוד דברים על האובייקט. למשל אפשר לגלות מה האישיות שלו וזה רק מעצם העובדה שהוא הולך עם כלב. כלומר, האובייקט הוא אדם חברתי, אופטימי, מקבל את האחר את השונה ממנו. ובעיקרון אדם חיובי כפי שניתן לראות לפי החיוך שלו אל הטלפון. וכאן רואים את כל הלוק לבוש שלו. שמשדר את אותו המסר.
בזכות השוט השלישי אנחנו נוכל לדעת ולהכיר את כל הצדדים של הדמות. בשוט הזה אנחנו רואים שאין שום הפתעות מאחורה. אין משהו שאומר שהוא אדם לא מאופס, מרושע, מייצג דעה פוליטית כלשהי. באמת אדם נורמטיבי שמקיים חיי שגרה רגילים לגמרי.
בשוט הרביעי ניתן להבחין בניגודיות שיש בין האופנוען לאובייקט. כי, האופנוען לובש בגדים שחורים שמסמל משהו אפל ואילו השחקן לובש בגדים בהירים חגיגיים וחיוביים. את השוט הזה ניתן לפרש בצורה שהאופנוען כביכול בא להפר לאובייקט את האנרגיות החיוביות והשלווה שהוא נמצא.
בשוט החמישי רצינו שהצופים ירגישו ויבינו שנופל משהו רגשי מנטלי על השחקן. בנוסף, בשוט הזה יש מעבר לקטע לילי שבו הוא חייל. ושם כדי להמחיש עוד יותר מה שעובר על השחקן אמרנו לו להתמקד בנקודה מסוימת בחלל ולפתוח מעט את הפה.
השוט השישי הוא שוט נורא נורא קצר שבו האופנוע עובר במהירות והקול של האופנוע מדמה קול של טיל וזה למה אנחנו ישר נכנסים אל תוך העולם של האובייקט שהוא חייל. בעצם אנחנו נמצאים בפלאשבקים כל פעם בקטעים שהוא חייל בשדה קרב.
בשוט השביעי אנחנו רואים את ההבעה של השחקן שהוא מרגיש שמשהו חוזר אליו. ואז אנחנו כבר נמצאים בתוך העולם שלו, בתוך הפלאשבק שלו כשהאובייקט מתחיל להיזכר בחלק היותר אפל שהיה לו בחיים.
בשוט השמיני ניתן לראות את השחקן עומד ולא זז והרצועה של הכלב מתחילה להשתחרר מהיד שלו. ואיך שהרצועה נופלת אנחנו חוזרים מיד אל הפלאשבק ושם האובייקט זורק את הנשק. יש כאן מאצ'ינג בין הרצועה לנשק.
בשוט התשיעי האובייקט נופל על הברכיים שלו והכלב רץ ובורח. בשוט הזה עשינו מאצ'ינג שוט בין הנפילה על הברכיים ביום לבין הנפילה על הברכיים בלילה שהוא חייל. ואז יש שוט של שניה ממש שבו אנחנו לרגע חוזרים אל היום ועדיין רואים את האובייקט מכונס בעצמו ועל הברכיים ולאחר מכן חוזרים אל הלילה כדי להראות לצופה שהאובייקט נמצא בפלאשבק.
בשוט העשירי עשינו סיבוב מעגלי עם המצלמה כדי להראות לצופה שהטראומה שלו סובבת סביב החיים שלו כל הזמן ולא עוזב אותו או נותן לו מנוח.
בשוט סיום ניתן לראות כי, האובייקט התאושש קם וגובר על הטראומה שלו וכך גם הנפש שלו קמה יחד איתו. לאחר מכן, אנחנו רואים אותו מאחורה כאילו הוא מוריד מעצמו את ההתקף. בסוף פניו מופנות אל האופק, אל העתיד.
תסכמי בנקודה כל פסקה שיש בה רעיון שונה.
לא מאמינה בשינון.
בהצלחה!
לא מאמינה בשינון.
בהצלחה!
באותו הנושא: