אני בן אדם שמפגין מעת מאוד רגש, ואת כל הרגשות השליליים אני אוגר בפנים, ועכשיו אחרי כמה ימים באמת קשים פשוט התפרקתי,

תבין,רגשות זה לא משהו רע.
אם אתה אוגר רגשות שליליים אי אפשר לצפות שתרגיש טןב ותתנהג ככאילו הכל טוב
תנסה חפרוק לחבר טוב או לאמא/אבא שלך.
כל דבר שיכול לעזור,רגשות זה לא משהו רע.

תפגין את הרגשות שלך לכיוון משהו (לא אנשים) כמו כתיבה ספורט או מוזיקה
תנסה לרענן את השגרה שלך אולי תשקיע את הזמן במשהו שאתה אוהב

שואל השאלה:
הבעיה שאני לא יודע להפגין רגשות, ולפנות להורים שלי או בכללי לאנשים זה לא אפשרי, כי החברה של היום מצפה מגברים פשוט ליהיות אטומים מבחינה רגשית.
וגם עם אני אמצא מישהו או מישהי לפרוק להם, אני לא יכול להצביע על משהו ספציפי, זה פשוט נשפך החוצה

זה נשמע כאילו אתה רגיש ממש.
אני גם כזה פחות או יותר, אבל לא מראה את זה, ומשאיר את זה בתוכי, עד שאני מסתגר לבד בחדר ומוציא הכל ובוכה.
ואין לך במה להתבייש בזה, בכלל לא, להפך.
אתה לא תצליח להפסיק את זה, וגם אם הדרך בלתי נסבלת (מניסיון).
זה יפסק מתישהו בלי שתרגיש.
זה הזמן שלך "לשרוד", אתה רק תתחזק מז
עריכה: וזה תלוי, אתה מפגין רגשות במידה אחרת.

אני לבכות ;-;

אוקי אל תאשים את החברה על האטימות הרגשית שלך
אתה לא חייב לדבר אם אתה לא רוצה אבל אתה גם לא יכול לשמור הכול בפנים כי בסוף אתה תתפוצץ וזה לא יהיה יפה בכלל