28 תשובות
הוא יכול לברוא אבן כזאת והוא גם יוכל להפוך אותה, כי הוא כל יכול
אנונימית
שואל השאלה:
אבל אז זה אומר שהוא לא יכול ברא אבן שהוא לא יכול להפוך אלה אבן שהוא כן יכול להפוך
לא. הוא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להפוך ואז להפוך אותה
אנונימית
שואל השאלה:
אבל אם הוא הפך אותה זה אומר שהוא כן יכול להפוך אותה
נכון, כי הוא כל יכול. הוא יכול ליצור ולהזיז כל דבר שהוא
אנונימית
הוא כל יכול. אז לא, הוא לא יכול ליצור אבן שהוא לא יכול להרים
זה שהוא לא יכול ליצור אי יכולות אצלו, ובני האדם מפרשים את זה כמגרע...
אבל ההפך, זה מחזק את העובדה שהוא כל יכול.
שואל השאלה:
בלי קשר למגרעה כל יכול אמור להיות יכול להכל גם ליצור אי יכולות אחרת הוא לא כל יכול
אין אבן כזאת כי היא מביאה לסתירה.
שואל השאלה:
לא מקבלת. אם אלוהים הוא כל יכול הוא יכול לברוא גם דברים שלא קיימים
זה לא קיים לא במובן של נעדר במקרה אלא במובן של נעדר בהכרח, כמו מרובע עגול או רווק נשוי - לא קיים באף עולם אפשרי לוגית (בסמנטיקה מודאלית).
שואל השאלה:
מי אמר שאלוהים כפוף לחוקי ההיגיון שלנו? זה סוג של ענה על השאלה שלי תודה.
כל דבר כפוף ללוגיקה בהכרח.
אין דבר שלא חלים עליו חוק הזהות, חוק הסתירה וחוק השלישי הנמנע.
שואל השאלה:
אני לא מכירה את החוקים שאמרת אבל יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים, בפיסיקה לדוגמא יש הרבה חוקים שההיגיון האנושי לא מבין מי שמך לומר שאתה יודע איך פועל היקום העולם וכל השאר?
שואל השאלה:
בקטע טוב למען הדיון
מה בפיזיקה לא מסתדר עם הלוגיקה?
ניקח את מכניקת הקוונטים (שנהוג לומר שהיא סותרת את הלוגיקה). האינדטרמיניזם של qm אולי סותר את עקרון הסיבתיות בגדלים קטנים מאוד. אבל עקרון הסיבתיות איננו כלל בלוגיקה אלא אינטואיציה אפריורית של ההכרה האנושית. גם את הנחת הסיבתיות (שסיבה קודמת לתוצאה בציר הזמן) יש תופעות שסותרות ב-qm. לגבי שניות חלקיק-גל, צירפתי דיון בנושא. מה הקשר ללוגיקה?

לגבי שלושת החוקים שהזכרתי, הם הולכים כך:
1. חוק הזהות, כל דבר זהה לעצמו: א' הוא א'.
2. חוק הסתירה דבר וסתירתו לא יכולים להתקיים בבת אחת, אי אפשר שיהיה א' וגם לא א'.
3. חוק השלישי הנמנע, כל טענה היא או אמתית או שקרית, אין אפשרות שלישית.
שואל השאלה:
אחרי התייעצות עם קרובים הבנתי שאין לי מספיק ידע כדיי לענות על השאלה אבל אני אמשיך לבחון את זה.
ראיתי פעם סרטון של רב על זה
אני אשלח קישור
אנונימית
לא מצאתי את הסרטון שרציתי בנתיים
אבל אם תרשום ביוטיוב את השאלה הזאת יהיו כמה סרטונים
אנונימית
שואל השאלה:
טוב ואני בת
אה סליחה
אנונימית
אם הוא יכול להפוך אותך זה אומר שזאת לא אבן שהוא לא יכול להפוך, זה סותר את עצם ההגדרה של האבן.
זה חלק מפרדוקס הכל יכול.
אנונימי
מעתיק לך תשובה מאתר הידברות שעונה על השאלה שלך.

שאלה זו מוטעית מעיקרה, שהרי אלוקים איננו אדם שמרים אבן מן האדמה. ואלוקים הוא גם מי שקובע את כח המשיכה, מהו למעלה ומהו למטה.

אלוקים הוא עצמו חוק המציאות. אלוקים הוא בכבודו ובעצמו ההגיון של המציאות.
ההגיון לא יכול לסתור את עצמו, ולכן אלוקים אינו מסוגל ולא אמור לסתור את עצמותו.
כך לדוגמה, אלוקים אינו יכול לברוא עוד אלוקים כמותו, או לבחור להפוך לאדם, או לבחור להיעלם.

הרמב"ם הסביר לנו, שישנה שאלה שהיא לגיטימית, וישנה שאלה בלתי לגיטימית (נמנעת).
שאלה לגיטימית היא שאלה לוגית, הגיונית, שמבינה את המושגים שהיא שואלת עליהם.
הנה דוגמה לשאלה לגיטימית: כיצד מים נוזלים יכולים להפוך לקרח מוצק?
תשובה מהירה: המים מורכבים ממולקולות, וכאשר המולקולות מתחברות ונעות באיטיות, המים נהפכים למוצק. כאשר המולקולות מתפזרות ונעות, הם נהפכות לנוזל. רתיחה למשל היא תנועה מהירה מאוד של מולקולות המים.

מנגד זאת, נציג כעת שלל דוגמאות לשאלות שהן בלתי לגיטימיות:
- מהו הריח של צבע כחול? האם צבע כחול הוא רך למגע או מחוספס?
- מהו הצליל של ריבוע? האם הריבוע הוא מר או מתוק?
- מהי הצורה של הטעם המר?
- מהו הצבע של מוזיקה קלאסית?
- האם צבע ירוק יכול להיות משולש?

השאלות הללו הן חסרות הגיון, ופירוש הדבר, ששואל השאלה לא שאל כלום.

כשאנו שואלים שאלות על אלוקים, עלינו להבחין תחילה, האם השאלה ששאלנו היא לגיטימית, כלומר האם היא אפשרית.

כך לדוגמה, השאלה "האם האינסוף יכול להתחלק לשניים" - היא שאלה לא הגיונית ביסודה, שהרי ההגדרה של אינסוף הוא חוסר-גבולות. החלוקה לא תיתכן לגבי מושג שכזה כלל. ולכן שאלה זו היא לא שאלה לגיטימית. פירוש הדבר שלא נשאלה כאן כל שאלה.
הטעות נמצאת איפוא אצל השואל. ולא ששאלה זו מלמדת אותנו על איזשהו חיסרון או פרדוקס אצל אלוקים.

הנה דוגמה לדו-שיח מצחיק :
איציק שואל: "תסביר לי בבקשה, מהו הריח של המספר 5 ?"
ליאור משיב: "אתה טועה בשאלה, למספרים אין ריח".
איציק: "האם אתה מתכוון לומר לי שהמספר 5 הוא חסר ריח?"
ליאור משיב: "לא. אני מתכוון לומר שלא ייתכן שיהיה למספר כלשהו ריח".
איציק: "אוקיי, אז המספר 5 הוא חסר ריח. עכשיו ספר לי, מהו הצבע של המספר 5 ?"
ליאור: "למספרים אין צבע, כי מספר הוא תיאור של יחידה כמותית, ולא של מראה חיצוני"
איציק: "מתשובתך אני מבין שהמספר 5 הוא חסר צבע. במילים אחרות, אני מבין שהמספר 5 הוא שקוף. תודה, עזרת לי מאוד..."

כך בדיוק נראה מי ששואל, "האם אלוקים יכול לברוא אבן שאינו יכול להרים", או "האם אלוקים האינסופי יכול להגביל את עצמו", או "האם אלוקים יכול לברוא משולש בעל ארבע צלעות". לכך גם דומים מי ששואלים, האם אלוקים יכול לשנות את דעתו.
אלוקים איננו יצור כלשהו שתלוי בזמן, אין אצל אלוקים רצונות סותרים, וגם לא רצונות משתנים. אלוקים הוא לא אדם שהיום רוצה דבר אחד, ומחר עשוי לרצות דבר אחר, או שיכול לשקול בדבר ולשנות את דעתו לפתע. הרי אלוקים לא תלוי בזמן, הוא בלתי משתנה, כך שגם כוונתו ורצונו אינם משתנים לעולם. אנו יכולים רק לגלות את הרצון האלוקי, ולקיים את רצונו. זוהי תכלית חיינו בעולם הזה.
https://www.hidabroot.org/question/188410

ומעתיק תשובה נוספת, למרות שהשאלה שלך מכילה כשל לוגי, בוא ננסה לענות על השאלה:

התשובה הפשוטה:

כל עוד יחליט הבורא להגביל את כוחו - הוא לא יוכל להרים את האבן, אך ברגע שהבורא יחליט אחרת - הוא שוב יוכל להרים את האבן. ואין בזה סתירה כלל. דומה הדבר לאדם שיכול להרים משקולת של עשרים קילו, וגם משקולת של שני קילו. כאשר האדם מרים משקולת של שני קילו, הוא לא משתמש בכל היכולת שלו, אלא מגביל את היכולת שלו לשני קילו. אם הוא ירצה, הוא יוכל להרים גם עשרים קילו ויותר, אך כרגע האדם מגביל את כמות היכולת שלו להרמת שני קילו בלבד. באופן דומה, גם הבורא יכול להגביל את היכולת שלו, והוא למעשה כבר עשה זאת מספר רב של פעמים במהלך ההיסטוריה. לדוגמה:

(א) הבורא יצר את העולם בשישה ימים, בעוד שהוא יכל ליצור את העולם ברגע אחד. כך למעשה הגביל הבורא את כוחו, כדי ליצור את הבריאה דווקא בשלבים, עבור האדם שילמד מכאן הלכות ומוסר. גם מדענים טוענים שכל החומר והאנרגיה ביקום כולו נבראו ברגע אחד ב"מפץ הגדול", מה שמוכיח שכוחו של הבורא הוא בלתי מוגבל, והבורא יכל ליצור את כל היקום כולו כהוויתו ברגע אחד. אף על פי כן הבורא הגביל את כוחו, עבור האדם.

(ב) לאחר המבול, הבורא הבטיח לכל בני-האדם שהוא לא יביא שוב מבול על העולם. מבחינת יכולת - הבורא כמובן יכול להביא שוב מבול, אך מכיוון שהבורא הבטיח שלא לעשות זאת, הוא למעשה הגביל את יכולתו להביא מבול על העולם.

התשובה המורכבת:

יש כאן משחק מלים. זה כמו שאדם אחד יאמר לחברו: "האם אתה יכול להיות אוטיסט? אם לא, אז אני מבין שאתה בעצם מוגבל מבחינה שכלית".

במתמטיקה מינוס כפול מינוס שווה פלוס. השאלה עצמה נועדה לבלבל את השומע באמצעות המילים "יכול" ו"לא יכול". אי יכולת להיות חסר יכולת, פירושה יכולת. בורא שלא יכול להיות "לא יכול" הוא כמובן כל-יכול. וזהו הדבר אשר מגדיר את הבורא כמושלם וכל יכול - חוסר חסרונות. חוסר היכולת להיות חסר היא לא חיסרון.

השאלה אינה יותר ממשחק מלים. לא כל יכולת היא באמת יכולת. יכולות רבות עשויות להיות דווקא חסרונות. לדוגמה, היכולת לגמגם בתחילת כל משפט היא חיסרון, היכולת להתפתות בקלות לדבר אסור היא חיסרון, היכולת להיות שיכור אחרי רבע כוס יין היא חיסרון, וניתן להמציא עוד הרבה דוגמאות מהסוג הזה. באמצעות משחק מילים ניתן להציג כל חסרון בצורה של יכולת, ולהציג כל יכולת בצורה של חיסרון. אבל לא צריך להיות חכם גדול בשביל להבין מתי באמת מדובר ביכולת, ומתי באמת מדובר בחיסרון. עבור הבורא - היכולת לטעות היא כמובן חיסרון, וכך היא גם היכולת להיות "בלתי מושלם", או היכולת ליצור אבן שנוגדת את כוחו. הבורא הוא כמובן חסר חסרונות, ולכן הוא לא יכול להיות הרבה דברים שפירושם האמיתי הוא חיסרון ומוגבלות.
https://www.hidabroot.org/question/238502
מצחיק שהרבה טוענים שאלוהים מעבר לחוקי ההגיון אבל מנסים לסתור ההגיון את קיומם של אלים מרובים.
אנונימי
בגדול פרדוקס.
קראתי פעם תשובה שהוא לא יכול לברוא כזאת אבל זה לא חיסרון או גורע ממנו כל יכולת כי הוא יכול להפוך.
(כן גם לי התשובה נשמעת טיפשית)
^מה טיפשי בה? היא לגיטימית מאוד.
ליצור אבן כזאת זאת פעולה, אם אי אפשר לעשות אותה אז אתה לא כל יכול ואם אתה יכול להרים את האבן אז היא לא אבן שאתה לא יכול להרים (וזה לא קשור לשאלה אם יש או אין לך גוף, אפשר לגרום לה לרחף או לדרוש כל פעולה אחרת).
הפרדוקס הוא לגבי הרעיון שכל יכול זה משהו אפשרי, כמו פרדוקס הספר שסותר את הרעיון של קבוצה שמכילה את עצמה.
אנונימי
^אתה יכול לחדד את הקשר של הפרדוקס של ראסל לפרדוקס הכול-יכולת?
בשניהם ההוכחה היא בדרך השלילה, אנחנו מניחים שהמשהו הוא נכון ואז מביאים מקרה שבו הוא סותר אותו.
במקרה של ראסל המקרה הוא קבוצת כל הקבוצות שלא מכילות את עצמן (שלא מכילה קבוצות שכן מכילות את עצמן) שמוכיח שהרעיון של קבוצה שמכילה את עצמה מוביל לבחירה, במקרה של פרדוקס הכל יכול האבן שאי אפשר להרים היא המקרה שמוכיח שכל-יכול מביא לסתירה.
כמובן, שזה בתנאי שאנחנו משתמשים בהגדרה המקובלת לכל יכול - מישהו שיכול לעשות כל פעולה.
בריאת האבן היא פעולה וגם הרמתה, אך בריאה בהכרח מחייבת למנוע את פעילת הרמתה ולכן הגענו לסתירה.
אנונימי