אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות בשיבוצים שנה הבאה (צופים) לא יודעת בכלל הדרכה לא כן..

אוקיי אני יודעת שלאור המצב אז אין בכלל על מה לדבר לגביי זה אבל חחח זו שאלה שמעסיקה אותי כבר חודשיים, אוקיי קודם כל נדבר עלזה שאני עכשיו שישסטית ונכנסתי לשנת הדרכה שלי בשנת הקורס שלי כי אנחנו שבט קטן וזה.. והשכבה שלי נכנסה שנה לפני קיצר זה אומר ששנה שעברה הדרכתי ה' עכשיו בהדרכה שלי בה' נהנתי מאוד אוקיי הדרכתי עם חברה, לעומת הזה היה לי די קשה לכתוב פעולות אבל בסדר עברנו את השלב ואנחנו כבר לא שם.
קיצר השנה ביקשתי להמשיך עם אותה קבוצה. זה אומר שהקבוצה בכיתה ו'
אז עכשיו אנחנו שבט קטן אמרתי נכון? היה לנו 3 חניכים, אבל חניכים שבאמת כאלה ממש אהבו נהנו וזה.עכשיו לפעולה הראשונה הגיעו 18 עכשיו זה היה כזה היה וואלה מעולה עכשיו כי אנחנו שבט קטן אז יש קומונה בשבט אז נוצר מצב שזה התחלק לשתי פעולות בנות בנים באותו יום (כי אני מדריכה אחת וזה ולא היה מי לצרף לתפקיד וגם לא היה צורך).
בנוסף לזה זה היה שאני מדריכה בנות ואז ביחד עם השישינית בנים.. עכשיו נוצר מצב שגם בעיר שלי כפי שהבנתם יש קומונה אז הצופים לא חזקים פה. נוצר מצב שהבנות לא הגיעו כי הם היו מסוכסכות אחת עם השניה. אז כמו שאמרתי הדרכתי את הקבוצה השניה עם השינשינית חשוב לציין שאני באמת מעריכה אותה ומתחילה שנה חשבתי שילך לנו טוב שהיא תהיה ראשגדית ונטו ראשגדית כמו שהיה שנה שעברה אבל אז היא נכנסה להדרכה יחד איתי. עכשיו וואלה השנה בכלליות הרגשתי שאני צריכה את המקום שלי, להדריך לבד. ונוצר מצב שטני מדריכה איתה. בסופו של דבר נוצר מצב שחיברנו את הקבוצות יחד של הבנים ובנות. עכשיו כאילו לאט לאט הרגשתי שאני פחות מדריכה ואין לי את המקום שלי. אני אגיד לך אני מודעת לזה שזה לא היה בכוונה, כי היא גם מתנדבת שם בבית ספר אבל כאילו. אני מרגישה שלא מיציתי את השנה בתפקיד שלי. אתם מבינים? אני לא יודעת מה ישלי אני בוכה עכשיו.. גם דיברתי איתה עלזה.. אבל עכשיו בגלל הקורונה אז אין אפילו פעולות. מסוף שנה בניתי עלזה שאני אעבור עם הקבוצה תהליך ואעלה את המספר בהדרגתיות.. ועכשיו אני בכלל לא מרגישה שבאמת אני מדריכה. וזה כלכך מבאס, אז וואלה אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה לעשות.. ובמשך כל השנת הדרכה הזאת הרגשתי שאני לא מספיק טוב. כאילו רציני.. חחח טוב חפרתי קיצר אם מישהו קרא עד לפה הוא מלך/ה
אגב זה היה פירוק לב שלי תודה ביי