לכול האנשים שאורח החיים שלהם נפגע מהמחלה/איבדו מישהו למחלה/מפחדים ממנה

כתבתי שיר קטן (ללא לחן) ברוח התקופה

- שיר ללא כותרת ברוח התקופה: -
מאת: שם עט SilverSky הידועה בכינוי סקיי

לכול אלה שכלואים בבידוד-
אל תיתנו למצב להשפיע לכם על התפקוד.
למרות שהמצב רוח במדינה ובסביבה כרגע די ירוד,
גם אם כרגע אתה מרגיש קצת לכוד,
התקווה לא הלכה לאיבוד.
אנחנו נצא מזה, לא הכול אבוד,
זה יעבור מתישהו, תשאב מעט אמון ועידוד!

לכול אלה שלכודים בהסגר-
נכון, המצב הוא שונה ואחר,
אבל לא הכול אבוד- אל תסתגר!
אתה יכול לדבר בזום עם חבר,
לעשות דברים שלא הספקת כי היית ממהר.
נכון כמות העידוד הזאת היא רק גרגר,
אבל כול טיפה של אופטימיות חשובה במיוחד עכשיו שהמצב קודר!
נכון המצב דורש הסתגלות ומאתגר,
אבל בסופו של דבר אנחנו נשרוד ונסתדר.

לכול אלה שחלו
נכון המצב ממש מפחיד ועוד עם כול התקנות החדשות שהופיעו,
אתם אולי מפחדים על חייכם שתמותו,
אבל העזרה בדרך! לכול מחלה מצאו תרופה וגם לזאת יימצאו.
עולמכם לא נחרב, יש לכם עוד זמן, אל ישר תיבהלו ותגזימו.
סופה של כול מגיפה להיגמר בסופו של דבר את זה תפנימו.
כול עוד רק תיאחזו בתקווה עד שהתרופה תגיע אתם תשרדו ותחלימו.

לכול אלה שאיבדו אנשים אהובים למחלה-
אני יודעת שהכול בטח נראה לכם נורא.
כול עולמיכם ספג טלטלה.
העולם הופך להיות מנהרה בלי מוצא של אינסוף כאב אובדן וחשיכה.
וההסגר הופך את המצב לאפילו יותר רע.
גם אם ימצאו תרופה את אלה יקירכם היא כבר לא תציל מהמגיפה.
אבל אל תאבדו תקווה! התרופה יכולה להציל אנשים אחרים מלהיפגע!
מתישהו המצב ייגמר, רק תחזיקו מעמד ותיאחזו באמונה.
קיימת עוד תקווה,
אנחנו בני האדם לא בקלות נכנע.

מה דעתכם? הצעות לתיקונים?
ויש לכם רעיון לשם לשיר?