מהשיעמום של ההסגר עשינו ישיבה קטנה אצל ידיד שלי והיו שם שני בנים שאף פעם לא ישבו איתנו אבל אני מכירה אותם מהעיר, אחד מהם התחיל איתי הוא היה ממש בטוח בעצמו ונראה טוב אני לא אשקר אבל אני שונאת קוביות ושרירים לבנים ומול כולם אמרתי לו שזה לא יעבוד בנינו הוא היה נבוך מאוד חייך חיוך קטן, באותו רגע הרגשתי לא נעים ולא ידעתי מה להגיד אז יצא לי כזה אני פחות בקטע של כאלה שמנסים להיות צ'קי צ'אן לא יודעת מאיפה זה בא לי בכלל, כולם שמעו את השיחה וצחקו זה היה כזה מביך ולא נעים לא יודעת מה עבר עליי