למה ירדן (באח הגדול) בוכה על זה ש"עושים עלייה חרם" (במרכאות כי לא באמת עושים עלייה) למרות ש..

גם אני לא אהבתי אותה בהתחלה אבל לאט לאט הצלחתי להתחבר אליה, אני כן חושבת שהיא לפעמים מתמסכנת אבל היא בחורה טובה סהכ, בהתחלה היא הייתה שחקנית כזאת עכשיו היא נהייתה אמיתית ועצמה

סתם צומי רוצה שירחמו עלייה בגלל שהגיע הגמר

כי היא מחפשת צומי, אני מאוד לא מעריכה אותה על מה שהיא עושה בגלל שבתחילת העונה היא לא עזבה את תקווה משום מה ועכשיו היא מתנהגת אליה נחמד

היא לא בוכה 3 פרקים ברצף.
היא בכתה שעה בסהכ לפני כמה ימים כי היא באמת הרגישה ככה כיון שדיברו עליה בצורה לא מכבדת ואף אחד לא יתערב.

יש הבדל בין מה שקרה ביום הראשון ליום ה90 שלהם.
אני חושבת שהיא באמת עברה שינוי גם עם כל מה שעבר עליה עם ליאור והכל.
זה שמה שהיא עשתה בתחילת העונה *והיא ביקשה סליחה* כי היא הבינה שהיא הייתה לא בסדר. אים סיבה לשפוט אותה על זה עכשיו.

שואל השאלה:
^^היא כבר 3 פרקים רק בוכה.

כי כולם מדברים יותר עם תקווה והיא מרגישה מחוץ למשוואה
הכל דינאמי אי אפשר להשוות למה שהיה בהתחלה

היא עושה את זה בשביל לקבל זמן מסך ושיצביעו לה

שואל השאלה:
^^^היא אמרה לאמילי לא לדבר עם תקווה ואמילי אמרה לה "אין מקום לחרם" וירדן אמרה "יש"

יש עוד מקרים

היא סתם אמרה את זה נו היא לא התכוונה לחרם וגם אמילי לא חשבה שהיא מחרימה אותה. ירדן לא הבינה למה היא הולכת לתקווה כשירדן בכתה מתקווה ואמילי הלכה לתקווה ולא שאלה אותה מה שלומה. וכל היום אמילי הייתה עם תקווה וצחקה עם תקווה והתעלמה מירדן למרות מה שתקווה עשתה לה.. וירדן הייתה החברה הכי טובה של אמילי ואמילי הלכה להיות הבסטי של תקווה שזה הבן אדם שכל היום רק פגע ורמס את ירדן. אז זה לא חרם.. סהכ רצתה שהחברה הכי טובה שלה אמילי לא תהיה הבסטי של בן אדם שפוגע בה ככה. היא לא אמרה את זה לכל הדיירים בבית.. רק מאמילי היא ציפתה שהיא תתרחק קצת מתקווה

ואת שוכחת ש3 פרקים מורכבים גם מיום אחד בבית האח הגדול..
וזה לא 3 ימים. ואם היית עוברת מה שירדן עוברת במשך 90 ימים נראה אם כל היום היית שמחה ומאושרת ומתעלמת מכל החרא שאת אוכלת מתקווה
וכל היום תקווה רק מלכלכת עליה עם כל דייר בבית ומרכלת וכשתקווה יוצאת על ירדן בפניה אז ירדן שותקת וסופגת למרות שתקווה מעלה טונים ומדברת מלוכלך ומקללת כמו בהמה סליחה על המילה.

לאנשים יותר קל לבכות על דברים שהם עוברים ולרחם על עצמם בלי לשים לב בכלל שגם הם רצו לעשות חרם על מישהי אחרת. יותר קל לומר "איזה מסכן אני" מאשר לומר "וואלה, גם אני עשיתי את זה".